עוד מישהי מרגישה שאחרי הרבה זמן ללא סקס "קרום הבתולין" שלה גדל מחדש? צריך להתרגל לגודל, לתנועות, הכל אקוורד לגמרי עד ששוב נכנסים לזה ובסוף הכל נורא נורא רגיש וקצת נפוח? הכל מרגיש קצת כאילו משהו ניקרע?
לא יודעת מה עם אחרות אבל לי לא היה דם בפעם הראשונה, היה כאב והרבה אקוורדנס. זה גם היה בחוץ ולא בבית כי ההורים שלי לא קיבלו את מערכת היחסים, לא היה מקום מוגן ובטוח בשבילי לחקור את עצמי.
פתאום זה לא כזה כיף, יש כאב בבטן התחתונה שמסרב ללכת ונישארים עם חוסר הנאה, חוסר יכולת ללכת ולעמוד כמו שצריך וביאוס כי זאת לא באמת הפעם הראשונה ואת יודעת איך זה צריך להרגיש.
את יודעת שצריך להיות לחץ מתמשך, אבל לא כאבים חדים, את יודעת שכן צריך להרחיב לאט אבל זה תוך דקה כבר מורחב. יש את הרצון, התשוקה, לא צריך למהר מידי, כל הריחות הם ריחות מוכרים שמוסיפים לאווירה האמיתית של האקט.
לא אומרת שאין משהו חמוד פעם הראשונה, אבל כל הפעמים אחריה אמורים להיות טובים יותר. כולם ללא יוצא מין הכלל.
אבל במקום זה יש המון פעמים שחוזרים לחוסר מוכרות, לאי ידעיה, למידה מחדש והסתגלות. זה מדכא. בעיקר כשאתם לא זוג חדש וכבר אין את הרגשות המושיים וההורמונים שיפצו. כאן זה פשוט מיאוש אחד לאחר. מ"למה אין לי סקס" ל"למה עד שיש לי סקס הוא גרוע?!".
טוב נו, עד הפעם הבאה. מקווה שהיא רק תהיה בקרוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
