זוכרים שכתבתי לכם כמה אני כבר מתה להתחיל לימודים? אז כל כך הרבה השתנה מאז...

שנה שעברה הלימודים הכניסו אותי ללחץ וזאת הייתה אחת הסיבות שנכנסתי לדיכאון, השנה הייתי בטוחה שזה עבר לי אבל אני עדיין לא כל הימים בבית ספר וכבר אני מתחילה להרגיש שאני לא עומדת בזה, אני מפחדת להגיע שוב למצב הזה. מבחינת חברים, בגלל שאני לא באה כל הימים לבית ספר אני וחברות שלי לא נפגשות כי הן קובעות להיפגש ביחד בבית ספר ואני לא שם, רוב הזמן. למרות שאתמול נפגשנו בפעם הראשונה השנה (איתי, לבד הן נפגשו כבר..) עם בנים ואני ממש התלבטתי אם לבוא או לא והיה נורא, פשוט חזרו לי כל התחושות משנה שעברה, אני נכנסת לזה שוב, לדיכאון. אני צריכה לדבר על זה עם המטפלת שלי, אני כבר מחכה ליום ראשון להגיד לה כל מה שאני כותבת פה, ואולי היא תגיד שצריך למצוא לי מסגרת אחרת, אחת שתעשה לי יותר טוב, עם קצת פחות לחץ. אבל אני חושבת על זה ובשנה הבאה אני גם ככה מתחילה בית ספר חדש אז בשביל מה לעבור עכשיו? אני פשוט צריכה לתת את הפוש הזה, את הדחיפה הזאת בפעם האחרונה, אני אצליח... ניראלי. אני עכשיו יושבת עם החומר של תמטיקה על השולחן ואני לא יכולה להתקדם, משהו עוצר אותי, אני צריכה עזרה.