| This doesn't mean i lost my dream it's just right now i got a really crazy mind to clean |
| 12/2014
 מישהו שיהיה שם בשבילי
אז היום אני השתחררתי ואני מתחילה ללכת לבית ספר באופן קבוע מיום ראשון. אתם לא מבינים כמה אני מפחדת, אני לבד בבית ספר כי היה לי ריב עם חברות שלי וממש נפגעתי ואני ממש לא רוצה להשלים ושזה יעבור כאילו לא קרה כלום, הן ממש מאכזבות אותי לאחרונה. אתמול באתי לבית ספר והייתי לבד כל הזמן, שמעתי שירים באוזניות בהפסקות. שיחררו אותי אבל אני עוד לא מוכנה, אני רגישה שהעיפו אותי, הם לא מבינים איך אני מרגישה. הם חושבים שאני יכולה להסתדר בעצמי אבל עד שלא יקרה לי משהו הם לא יבינו. אני ממש מקווה שאני אצליח לעבור את השישה חודשים האלה שנותרו. זהו, עוד חצי שנה ואני מתחילה תיכן, עם ילדים חדשים לגמרי, ילדים שלא יודעים את הסיפור שלי, שלא יודעים את החולשות שלי, שאני בוחרת איך לבנות את עצמי. יש שני אנשים שבזכותם אני עדיין מאמינה באושר ואני לא נופלת שהן בת דודה שלי (בת 16) וחברה שלי מכיתה יא ששנה הבאה אני אהיה איתה בבית ספר (בת 16). אני ממש אוהבת אותן ואיתן אני מרגישה טוב, אני שוכחת מהכל. אבל בת דודה שלי רחוקה מימני והחברה שלי עסוקה ממש בלימודים. אז טכנית נשארתי לבד, אני כבר לא יודעת אם באלי להמשיך להשקיע בלימודים או פשוט לוותר. אני יודעת שנכון לעכשיו אני ממש זקוקה למישהו בחיי. אני רוצה שמישהו יתאמץ לנסות להכיר אותי ושהוא יעזור לי עם כל הבעיות שלי, אני יודעת שהוא לא יפתור את הבעיות אבל הוא יעזור לי להתמודד איתן. אני חייבת מישהו!! אבל אין אחד שאני מכירה שמתאים לתפקיד הזה, שאני יכולה לסמוך עליו ולספר לו הכל. חברות כבר אינלי, את המסגרת שהייתי בה עד עכשיו אינלי, אינלי את בת דודה שלי, אינלי את חברה שלי ולאמא שלי אני לא אומרת כלום (שלא לדבר על אבא שלי שלו אני בכלל לא מספרת כלום). אני מתאמצת לא לבכות, כי הבטחתי לעצמי שאני לא אתן לשום דבר לשבור אותי ואני לא אראה חולשה, אני שמה חומה ביני לבין אנשים אחרים כדי שהם לא יוכלו לפגוע בי. הדבר היחיד שיש לי זה אותכם, את הבלוג הזה שאני יכולה לשפוך בו הכל ולהרגיש אחר כך קצת יותר טוב אחר כך. אני מבזבזת את כל החיים שלי על דיכאון.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: