כי תמיד חייב להיות פוסט פרידה. אמרו לי שאני אראה את זה מגיע. פעם חשבתי שזה מגיע. בסוף זה היה אחד הסופ"שים הטובים שלנו. הפעם הייתי ממש במצברוח טוב ורצון לעשות סופ"ש טוב. הפעם נפרדנו.
היא אומרת שהיא חושבת על פרידה, שמשהו פה כבר לא עובד והיא לא בטוחה. אני אומר לה שהיא יכולה לחשוב. לא חשבתי שניפרד. משהו קצת נאבד בקשר, הניצוץ קצת הלך. אבל חשבתי שאנחנו צריכים את הקשר הזה מספיק שאנחנו נעבור את היובש הזה. אנחנו נעבור את התקופה החרא שעוברת עלי ואני אחזור לעצמי.
אמרתי לה שהיא יכולה לחשוב. היא אמרה שבינתיים נשאיר את זה כמו שזה. המשכנו כרגיל. שמענו מוזיקה, דיברנו עליה, צחקנו על דברים באינטרנט וכו'. מתישהו כל אחד קצת החליק לעולם שלו. זה היה נראה לי כאילו זה רגיל. הרבה פעמים בתחילת הקשר היינו צמודים כל היום ואז לאיזו שעה קצת החלקנו לעולם שלנו. חשבתי שזה כמו אז.
אבל זה היה ככה רק בתחילת הקשר. בחלק האחרון שלו כבר לא היה את ההחלקות האלה. שמתי לב לזה. הדחקתי את זה.
הלכנו לישון ביחד, נוגעים אחד בשני כרגיל. ישנתי די טוב הפעם דווקא.
אני שומע אותה מדברת עם ההורים שלה ומבקשת מהם לבוא לקחת אותה. היא אומרת שהיא תסביר להם אחר כך. בחיים לא התעוררתי כל כך מהר.
"מה קרה?"
"אנחנו צריכים להיפרד"
חיכינו להורים שלה למטה. הכל היה צבוע בצבעים בהירים שקצת הכההו אותם. השמיים בהירים עם עננים כהים. יש אתר בנייה ליד שלא בנו בו שהיינו שם. הוא היה נראה קצת נטוש. השלט שלו גם נבל והייתה שם גבעת חול מגעילה שלא נראת לי הייתה צריכה להיות שם.
"אנשים משתנים".
נכון. אני לא יכול לחזור לעצמי.
דיברנו על איך נמשיך מפה. גם לה היה קשה. גם היא הייתה ממש עצובה. היינו עצובים לא רק בגלל הפרידה. היינו עצובים כי איבדנו משהו כך או כך. זה פשוט היה וויתור על למצוא אותו שוב, או משהו שיחליף אותו. זה להגיד "זהו, אין יותר מה לחפש כאן".
ידידה מהבסיס אמרה לי שמה שמחזיק קשר זה שמטפחים אותו. שמתי לב שכבר לא טיפחתי אותו יותר מדי. ידעתי שזה סימן רע. לא הצלחתי, או לא התאמצתי מספיק למצוא דרך.
היא הרגישה מאוד רע. זה היה יום האהבה. קניתי לה קצת מהשוקולדים היקרתיים האלה שהיא ממש אוהבת. רק אתמול היא נזכרה שיום אהבה. אני לא כועס עליה בגלל זה. אם לא היו מזכירים את זה בבסיס גם אני לא הייתי יודע. דיברנו בשישי על אולי לעשות משהו היום. אם זה נראה רע מהטקסט, כאילו רק אני עושה משהו - היא מלא פעמים הראת לי אהבה, המון.
זה יהיה לי חסר.
משהו נדפק מתישהו. אני לא יודע. הדרכים שלנו קצת התפצלו. נראה לי התחלתי לקחת אותה כמובן מאליו. יכול להיות שזה בגלל שהייתה תקופה שהייתי בבית הרבה והייתי רואה אותה מלא. אולי אם הייתי אומר לה שזה קורה לי, ואני צריך שאיזה חודש לא נתראה - כדי שיהיה לי את הגעגוע הזה, לא היינו נפרדים. אם היינו בכוונה עושים מרחק כדי לבחון מה זה להיות אחד בלי השני, בלי להיפרד, הייתי מבין יותר טוב כמה אני אוהב אותה ושאני רוצה אותה איתי.
אם הייתי כועס כמו שהייתי לפני כמה שנים הייתי אומר שזה בגלל המראה שלי. איבדתי את המראה החטוב של אז. הלך החדר כושר בבסיס. אולי זה באמת בגלל זה. גם אם זה כן, זה לא שמראה זה לא חשוב. אבל ההשמנה הזאת הייתה כבר הרבה זמן, והיא עדיין הראת אהבה ותמיד רצתה להיות איתי.
הייתי צריך לטפך באדישות שפיתחתי. אולי זה מה שקרה. לא עשיתי מה שרציתי לעשות - להגיד שמפריע לי משהו ולטפל בו.
ואנשים משתנים. אני הלכתי לכיוון אחד, היא לאחר.
זה היה קשר מדהים. זאת הייתה פרידה נעימה. בלי ריב וקללות וכעס. כי שנינו איבדנו משהו. להגיד "פרידה" זה רק להפסיק לחפש.
שיר הפרידה האהוב עלי זה TOJ של אל-פי כי בניגוד לכל שירי הפרידה האחרים, אין בו כעס. הוא השיר הכי בוגר בנושא. שיר שמודה שכן, זה נגמר, אבל הרווחנו משהו וצריך לשמור את זה ולאחל בהצלחה אחד לשני בהמשך הדרך.
Everything you said I took it all to heart
And you spurred a change in me
Before I could become a new sun I had to fall apart
And I can see that now
And I wish you well
Cause you saw what was good in me
And I'll be god damned if I didn't see that myself
And everything you are
I know you got to cry
Before I could become a man I had to lose my mind had to lose my mind
And I see that now
And I wish you well
Cause I see what's good in you
And I'll be god damned if you cant see that yourself
השתפרתי בתקופה הזאת. השגתי בטחון. למדתי הרבה על עצמי. שאמרת לי בעצב "אתה כזה טוב" האמנתי לך יותר מלכל בנאדם אחר. אני מקווה שתרמתי לך. אני מקווה שהתקופה הזאת עזרה לך וחיזקה אותך. אני מצטער מתי שאיכזבתי ולא הצלחתי. אני מקווה שתמצאי בחור יותר טוב, אבל אל תשכחי אותי.
אני אוהב אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
