I was up so high, Looking down at the sky, But dont let me fall

לא יודע כלום על שום דבר 
היה פה משהו והוא נגמר 
הלכה לבכות לחברה שלה,תמר 
את השמיים מאירים ברקים 
חבל ששנינו אנשים דפוקים 
ואי אפשר למצוא סיבה אחת,טובה 
זה הכל בדמיון שלי, מה שנקרא החיים שלי 
אין פה שום דבר אמיתי, חבל 

שאת לא רואה אותי, לא רואה אותך 
מקרינים סרטים אחד על השני 
את הנסיכה, אני המסומם 
לך יורדות דמעות, לי יורד קצת דם 

מה שצריך לגמור עד גיל שלושים 
קראתי באחד המוספים 
אולי הגזמתי קצת בכדורים 
אבל אחרי הכל אני כבשה קטנה 
רק עוד מוצר אחד של החברה 
ואין לי שום הבדל בטוב לרע, חבל 

שאת...

"היו לי כמה תקופות טובות, אבל גם זמנים כואבים. עשיתי בחיי בחירות טובות עד להדהים, אבל גם טעויות מחפירות. אני אנושי עד מאוד - ונמצא בהתהוות מתמדת". (הספר "חכמת המצוינות" / רובין שארמה)