אחרי כל מיני תגובות שקראתי על הפוסט האחרון שהעלתי(ואת רובן מחקתי מרוב עצבים,וגם
את התמונות מחקתי)
שכללו משפטים כמו "את סתם מחפשת צומי" "את סתם ילדה בת 14 שיודעת שהיא כוסית
על ומחפשת מחמאות" "את וואנבי אנורקסית" "לכי תעשי שיעורים" "יש לך אובר ביטחון"
"ילדה שאין לה ביטחון לא תעלה תמונות כאלה" "רואים שאת פאקצה רק מבגדי הים שאת לובשת"
ועוד תגובות לא נעימות,אני באמת חושבת על לסגור את הבלוג.קראתי את התגובות האלה עם דמעות
בעיניים,אתם מכירים אותי בכלל שיש לכם את הזכות להעיד עליי מי אני בגלל תמונות שאני מעלה?!
אתם יודעים מה עברתי? אתם יודעים על העבר שלי? אתם יודעים את זה שהייתי על תנאי להעלות לא מעט
קילוגרמים כדי לא להתאשפז? ואת זה שהייתי אנורקסית במשך כמעט שלוש שנים אתם יודעים?
אתם יודעים על ההקאות, החתכים, ההרעבות,הצומות שגרמתי לעצמי?? אתם יודעים משהו????
אתם לא יודעים כלום אז אין לכם שום זכות לבוא ולשפוט אותי!!!!
ואם אתם כל כך חייבים לדעת אז הביטחון שלי ברצפה,זה שאני לובשת "בגדי ים של פאקצות" זה כדי להרגיש
בסדר עם עצמי וכדי להרגיש שאני לא שונה מכולם כי אלו הבגדי הים שהחברות הכוסיות שלי לובשות, וזה שאני מעלה לכאן
תמונות שלי בבגד ים זה כי אין לי אומץ להראות את הגוף שלי בשום מקום אחר ובעיקר לא בפני אנשים שאני מכירה
והרבה יותר קל לי לחשוף את הגוף שלי מול אנשים זרים ובעיקר במחשב ולא במציאות כי ככה אני לא רואה
את המבט של האנשים שרואים את התמונות שלי וזה מקל עליי.אז מי אתם שתבואו ותגידו לי שהביטחון שלי
בשמיים בזמן שכל הקיץ הייתי אולי פעמיים בים מהפחד שיסתכלו על הגוף שלי ויצחקו עליי?
תפסיקו לשפוט אנשים
בגלל אנשים כמוכם ילדות מגיעות להפרעות אכילה
באמת שאני רוצה לסגור את הבלוג אבל מצד שני זה מקום המפלט שלי,כי אני לא יכולה לספר לאף אחד שאני מכירה
במציאות מה אני באמת עוברת,אז כל דבר קטן שקורה לי אני שופכת פה.
יכול להיות שאני לא אסגור אבל מה שבטוח אני לוקחת הפסקה קטנה,
תודה לכם אנשים טובים על מצב הרוח המהמם שעשיתם לי,באמת תודה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
JustEma