בקצה השמים, כמו חלום.

מדהים באיזו קלות אני מצליחה לגרות אותו, כל פעם מחדש. יש בינינו עשור פחות שנה, והעובדה הזו מדליקה את שנינו כהוגן. קול הבס הגברי-להחריד מעביר אותי על דעתי, בדיוק כמו שהקול הצעיר, הרך והנשי שלי מעביר אותו על דעתו. כל כך הרבה תשוקה יש ביני לבין הגבר הזה, תשוקה שלבסוף מתפוצצת כמו הר געש שמוצף בלבה בוערת. הוא מנוסה ויודע בדיוק מה לעשות ואיפה לגעת כדי להוציא ממני את הקולות המגורים שהוא כל כך אוהב לשמוע. אני מרגישה כל כך קטנה בתוך הזרועות החזקות שלו, גם כפות הידיים שלו גדולות וזה גורם לי לחולשה נעימה בקרקעית הבטן. כשאני מביאה אותו לשיא הוא כבר לא גבר בסוף שנות העשרים לחייו, גבוה כמו שחקן כדורסל, אלא ילד עם פנים מעוותת מהנאה, להוט ומשוחרר מכל עכבה. המצח שלו בוהק ממאמץ אז אני מצמידה אליו את המצח שלי, ורואה בטשטוש זוג עיניים כהות מסתכלות עליי. אני מתרחקת קצת וממקדת את המבט, שנינו מחייכים. הוא מחבק אותי חזק ובטוח, ממש עוטף את כולי, ולי נעים וטוב. אני מרגישה את החזה שלו עולה ויורד מתחת לראש שלי, והשערות שלו מדגדגות לי את הלחי. יש עוד משפטים מלוחשים שנמוגים בתוך חלל האוזן, ויד איתנה, ונשימות מתרגשות, וציפורניים ננעצות, ועוד כל מיני דברים קצת יותר ארציים, ולמרבה ההפתעה אחרי שהכל נגמר אני לא נשארת מרוקנת ורוויית מחשבות ומשיכות-אף, אלא רגועה ושלווה; שום פצע, שום הלקאה עצמית מאוסה, שום תחושת בדידות מייסרת - רק מחייכת לעצמי, חיוך של אחרי הנאה אמיתית, כאילו אחרי שהלכתי ממנו לקחתי איתי מנת אינטימיות בטייק אווי, שתעסיק את נפשי ותנעים את זמני גם מחר ומחרתיים ובימים שאחריהם.

תודו שזו פרשנות מעניינת לשיר!