בקצה השמים, כמו חלום.

נזכרתי בסיפור הקצרצר הזה של המינגווי כשנתקלתי במודעה למכירת עגלת תינוק/ת יקרה ומפוארת למדי "במצב ממש חדש".

קצת ממני, בנקודות:

* נזכרתי איך זה מרגיש ליהנות מהדברים הקטנים, כמו לצפות ב"חברים" בשישי בבוקר, כשאני שרועה על המיטה בעלצות שיא, אחרי שבוע מפרך בו לא הייתה לי דקת זמן לעצמי.

* הכיסוי לפלאפון שהזמנתי מאיביי הגיע סופסוף, והוא יפהפה. אני די מאוהבת בו.

* הכרתי לאחרונה הרבה שירים חדשים (בין היתר את השיר שבתחתית הפוסט) הודות לאתר המדהים הזה - תחנת רדיו אינטרנטית חינמית וחסרת פרסומות שמשמיעה מוזיקה מצוינת. מומלץ בחום (ואהבה).

* שבוע שני לשירות הלאומי חלף לו. העבודה באמת קשה ודורשת המון אנרגיות, אבל האהבה העצומה לילדים המדהימים האלה ויצירת הקשר המיוחד איתם פשוט מפצה על הכל.

* היום בערב נוסעים למשפחה בצפון. תמיד הרגשתי באירועים כאלה שאני צריכה להעמיד פנים שיותר טוב לי ממה שבאמת, אבל הפעם אני לא צריכה ללבוש מסיכה. באמת טוב לי. אז אני רק מקווה שיהיה לי עם מי לדבר ושלא אתבודד יותר מדי... לא נוח לי במיוחד במפגשים רוויי-אנשים.

* בזמן האחרון יש לי מיליון חלומות, חלקם מציאותיים להחריד, גדושים במשמעויות נסתרות יותר ופחות. אולי לראשונה בחיי, אין לי כוח להתעסק בתת מודע הזה שלי, אז אני בוחרת לא לזכור אותם. אבל אני זוכרת שהלילה היה לי חלום שללא ספק נועד, בין היתר, לגרום לי להרגיש טוב יותר על זה שאני בשירות לאומי ולא בצבא. די משעשע. אני זוכרת גם שחלק נרחב מהחלום כאילו הועבר דרך מצלמה שעשתה קלוז-אפ רצחני על פניהן של שתי דמויות בחלום.

* מוזר לי שהתחיל חנוכה, כי בתור מי שעובדת בגן ילדים במסגרת השירות, אצלי חנוכה כבר שבועיים  כל יום שרים משירי החג, אוכלים סופגניות (טוב, לא כל יום) ושוקדים על עבודות יצירה בנושא סמלי החג. שאר עם ישראל רק הצטרף עכשיו ;)

* בגלל קייטנת חנוכה בגן, שעות פעילותו מתקצרות והשעות שלי (רק לשבוע הזה) הופכות להיות מוקדמות יותר. אני לא מתה על זה, במיוחד לא על זה שאני צריכה לקום שעתיים לפני השעה הרגילה שלי, אבל אין מה לעשות. אהבתי לחזור הביתה לפנות ערב ולסגור את היום, יהיה מוזר לצאת בשעת אור. לפחות יש לי יום חופש בחמישי, והערב שלפניו ינוצל למטרה הנעלה של בילוי עם חברים, כך שלגמרי יש למה לצפות.

* דווקא כיף לי הקרירות הזאת שבחוץ, במיוחד כשאני לבושה בסוודר בורדו חדש, לחיי סמוקות והשיער הקצר שלי (שכבר לא כל כך קצר) מתנופף ברוח.