בקצה השמים, כמו חלום.
בנימה של חיוך ודמעות. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2013
אני רצה על מעבר החצייה בחושך, הכל שחור לבן.
אני רצה על מעבר החצייה בחושך, הכל שחור לבן. נמלטת מהקור, או לפחות מנסה. סוודר ועוד סוודר, ולפעמים אני מבחינה באורות מכונית זו או אחרת שנעלמים במהירות. טיק טיק טיק, נקישות העקבים הנמוכים מרעידים את המדרכה, וכרגיל לפני שאני מגיעה לאיזור החשוך, אני מוציאה מהאוזן אוזנייה אחת כדי לשמוע את האנס שאולי יתקרב אליי. שזה מצחיק, גם כי האיזור החשוך מוקף בבתי מגורים וגם כי מה הסיכויים, במקום השקט והרגוע בו אני חיה? אף אחד לא אורב. ובכל זאת. ליתר ביטחון. בסוף אני מגיעה חסרת נשימה לבית החשוך, מקלפת סוודר ועוד סוודר, נעליים וגרביונים וכשהכל זרוק על המיטה אני הולכת בצעדים שקטים למקלחת, ושוטפת את עצמי, קצר ולעניין, עם שיער אסוף. וכיף לי ככה עכשיו, נשימות חסרות מאמץ, עייפות מתונה, ליל מנוחה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: