בקצה השמים, כמו חלום.

הבית דומם

חושך עוטף את הקירות מבחוץ

ואני

לא הולכת לאיבוד בתוכי

רק מתקיימת במציאות

החדר שלי החמים.

גוזרים עור מת במספריים מסביב לציפורניים

אבל אני רוצחת אותו

מקלקלת, ואז מסלקת

בגלל זה אני תמיד נראית ניזוקה

כי בגדים יפים

שיער נהדר

חיוך מקסים

וציפורניים מבחילות

איזו מין צורה זו?

אבל יודעת

שיום אחד

יהיה אחד (אפילו כמה)

שייקח על אף הפגמים הלא אסתטיים

גם אלה שלא נראים לעין

תת-המודע שלי חכם, ומעביר לי דרך החלומות מסרים מעודדים ורלוונטיים. אני אוהבת את זה.