בקצה השמים, כמו חלום.

איזה כיף להרגיש חזקה יותר (למה הפסיכולוגית רק בשישי?! הכי מתה להשוויץ, למרות שהנושא המורכב הזה עדיין לא נכנס לחדר). "נדמה שאת פחות רעבה לזה", הוא אומר, והוא צודק; אני רעבה למשהו אחר. והמשהו האחר הזה הוא... איך לומר... אהבה. זוגיות. הצליל של המילים האלה חמים וסודי, כמו אבנים יקרות ולא מוכרות.
האם זה אומר שקצתי בחוויות מיניות דמיוניות, לא ממשיות (ולחשוב שבמקום כל זה יכולתי פשוט לכתוב - סייבר, על סוגיו השונים)? לא יודעת. יודעת שיש בהן כדי לגרום לי לתשוקה אדירה, ולהרגשה כבויה (יותר או פחות) מיד אחרי שהכל נגמר. לא מוכנה לאבד את עצמי בין הפנטזיות, חשק מיני הוא דבר חשוב ומבורך אבל אני יותר. ואולי חלק מהמסע שלי הוא ללמוד להרגיש חרמנית בלעדיו, לשמח את עצמי בכוחות עצמי.

ואולי אני אפילו מוכנה לדבר האמיתי, למילים שכתבתי בהתחלה. אבל זה לא משנה עכשיו. מה שמשנה הוא שאני מרגישה חזקה יותר, שולטת יותר במצבי, והכי חשוב - נכונה יותר לעצמי. ואני אוהבת את איך שזה מרגיש.

לילה טוב, והפעם עם ראש מחויך על הכר.

זכיתי לראות אותו מופיע בפסטיבל הג'אז לפני כמה שנים. חוויה מפעימה, לא פחות.