יום אחד חיכיתי לאוטובוס, ואז הגיע קו אחר ועצר בתחנה. נוצר קשר עין ביני לבין איזה בחור שישב באוטובוס, ופתאום הוא עשה לי פרצוף. אחרי שעברה שנייה של שוק ("הא???"). עשיתי פרצוף חזרה. ראיתי על החיוך שלו שהוא מתלהב שאני זורמת עם זה, וכמה שניות עשינו אחד לשני פרצופים מצחיקים.
וככה התחיל סיפור האהבה הכי גדול בחיים שלי.
סתם, היום הזה היה היום ואחרי כמה רגעים האוטובוס נסע משם. אבל היי, לפחות נשארתי מחויכת
אבא קנה אספקה חדשה של ארטיקים! והמועדפים עליי: טילון, גומיגם ואבטיח. יאמי! סופ"ש טעים בפתח.
כנראה שלא כל כך קל לעזוב אותך. ההשפעה שלך עליי משכרת וגורמת לי לרתוח מבפנים. אבל אני בסדר עם זה. בינתיים.
אני מרגישה שיש לי מיליון מילים ומשפטים בתוך הראש, אבל אף אחד מהם לא ברור מילולית. אבל הייתי חייבת להוציא את זה, אז זה מה שיצא:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: