בקצה השמים, כמו חלום.

○ הדבר הכי מעליב שיכולים לומר לי: "וואו, את ממש יפה בלי המשקפיים". כאילו מה, עם המשקפיים אני נראית כמו כונפה חייזרית, ובלעדיהם אני מיס יוניברס? נו באמת. אבל בסוד אגלה לכם שגם אני חושבת שהפנים שלי יפים יותר בלי המשקפיים, מה לעשות שיש לי פחד מטורף מדברים שנכנסים לי לעיניים (ראו ערך משחק התופסת שאני משחקת עם רופא העיניים שלי בכל פעם שאני אצלו). אולי בעתיד אעשה ניתוח לייזר, בינתיים מפחדת גם מזה. אבל בינתיים המשקפיים שלי התחילו להתקלף, יש לי אותם כבר שנתיים ומשהו. אמא הציעה לי כבר כמה פעמים שנלך לקנות חדשים, אבל אני אף פעם לא יודעת במה לבחור! אמא תמיד מנסה למשוך אותי לדגמים משוגעים וצבעוניים, אבל זה כ"כ לא אני. מצד שני, אני גם לא רוצה דגם משעמם. מה לעשות? :(

○ השבוע, איש שנראה לפחות בן 80 קרא לי "גברתי". מה לעזאזל, אתה לא רואה שיש בינינו יותר מ-60 שנה הפרש? זה קרה כשהוא עצר את הרכב (הידני, ברור) שלו ליד תחנת האוטובוס שחיכיתי בה וביקש הכוונה לרחוב מסוים. הכרתי את הרחוב אבל לא ידעתי איך לכוון אותו אליו. שנייה אחרי שאמרתי לו שאני לא יודעת, הגיעה לתחנה העובדת שאני הכי שונאת מהמועדונית, והוא שאל אותה, והיא אמרה שהיא צריכה להגיע לשם ופשוט נכנסה לו לאוטו! כבר הזכרתי שאני שונאת אותה?

○ כמו שזה נראה עכשיו, אני הולכת להישאר בגן בשנה הבאה, ואני מנסה להתייחס לזה בצורה הכי חיובית שאפשר ולמצות מזה את המיטב. חוץ מזה, בגן הולכים להיערך שינויים שלא קשורים אליי, אז אולי דווקא מה שייצא מזה הוא לטובה... רשימת התקוות לשנה הבאה: שבנות השירות שאיתי לא יהיו דוסיות מדי, שגננת הבוקר שאעבוד איתה תהיה פתוחה ושתשתף אותי, שעובדות המועדונית שאני שונאת (יקראו מעתה: עה"שש) לא יהיו יותר (או שלפחות לא אצטרך לעבוד איתן). אמן.
אגב: שוקלת אם לדבר עם מנהלת המועדונית ולספר לה על כל מיני דברים שעובדות המועדונית שעהש"ש עושות, שלדעתי גובלים בהזנחה. כאילו, עזבו את זה שלפעמים הן מכינות עבודות במקום הילדים כי אין להן כוח לעבוד איתם, שזה מעשה חמור לכשעצמו אך לא הזנחה; אבל קרה יותר מפעם אחת שיצאתי עם דבורה מהכתה לחצר והן שכחו לנעול את הדלת (אפשר לנעול רק מבפנים), וכשאחת מבנות השירות באה להחליף אותי, היא מצאה ילד שהסתובב בחצר ושיחק, ולדעתה הוא היה שם לפחות חמש דקות. והן אפילו לא שמו לב שהוא יצא! אתם קולטים? דבר כזה זה יכול להיגמר באסון. מצד שני, אני לא ממש סומכת על זה שמנהלת המועדונית תהיה דיסקרטית בנושא, ואני לא רוצה ליצור מתחים ואיבה ביני לבין עהש"ש יותר ממה שכבר יש שם. אז אני באמת לא יודעת מה לעשות.

○ קניתי כפכפים נחמדים בעלי פלטפורמה קטנה שמגביהה אותי ב-5 ס"מ, שזה די הרבה לננסית כמוני. התוצאה: אתמול הילכתי ברחובות העיר המהבילה בתחושה גבוהה ומנצחת. אגב מהבילה, נדמה שכמה מקלחות שלא אעשה, כמה דאורדורנט שלא אמרח, כמה בושם שלא אתיז - אחרי דקה אחת בחוץ, גופי עדיין יתחיל להפריש ליטרים של זיעה. באסה. לפחות כל המקומות הסגורים ממוזגים היטב, כולל האוטובוסים, שם אני מבלה הרבה מזמני. ועדיין, איזה חום. איכס.

קצת התמכרתי אליהם.