שמכיר את כל מספרי השירים בדיסקים ואת כל היבשות בעולם והמון שמות של חיות באנגלית ובעצם עוד מיליון דברים
ועוד ועוד)
לדבורה הייתה לי אהבה מורכבת
גדושה באמוציות ובכאב
ועם א'
אותו ילד בגן עם בעיות ההתנהגות
אני יוצרת רסיסי קירבה
ברגעים מדודים של אינטימיות ויחד
וגם כשהוא מנסה להרביץ לי
אני שומרת על שלווה
(כפי שלימדו אותי)
למרות שזה קשה
למרות שאחת השריטות עדיין פועמת בעורי
(כאילו נחרטה בו) כי אני יודעת
שהרוגע שלי עובר אליו
שהוא מבין שאני לא מתרגשת מידיו המתפרעות
ואולי הוא גם מבין
או יבין
שאני בצד שלו
נקודות השקה: בשנה שעברה היה בגן ילד שגם היו לו בעיות התנהגות, וגם שמו התחיל באות א'. בנוסף, בשנה שעברה היה ילד, לא יליד הארץ (פיליפיני), שהקסים את חיי, והתחיל באות ק', וגם השנה יש לי אחד כזה (אפריקני+פיליפיני). היום הוא איחר לגן, אבא שלו הביא אותו והיה לו ממש קשה כשהוא הלך - מובן לחלוטין, כי הוא לא רואה אותו הרבה (ההורים שלו פרודים). הוא בכה בחצר ולא הסכים להיכנס לגן, אז נשארתי איתו עד שהוא נרגע, ואז ישר נכנסתי איתו לאחד החדרים לשחק (כי היה לנו זמן פרטני), וברור שהתחלתי ממשחקים תחושתיים, כדי שיהיה לו נעים. אז דגדגתי אותו ומעכתי אותו וגלגלתי אותו, ובכל פעם שהפסקתי הוא ביקש עוד בחיוך, וכשהמשכתי הוא התפקע מצחוק, וזה היה כ"כ כיף. ויותר מאוחר פתאום קלטתי אותו סופר באנגלית, בתוך מלמול הג'יבריש הלא ברור שלו (הוא לא מדבר), וזה היה לגמרי מפתיע ונהדר. ואחרי זה, כששיחקנו בתוך הגן, הוא תקתק את אחד הפאזלים תוך שנייה וממש שמחתי והרעתי לו, וגם הפרחתי אליו נשיקה, והוא הפריח בחזרה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא עשה את זה בלי שאמרתי לו "תעשה אותו דבר" קודם, וזה היה כיף. ועוד יותר מאוחר, במפגש, הוא חיקה את כל התנועות של השיר "קיפוד על הזקן" והיה הכי בעניין, והיה מקסים לראות את זה. הגננת (די עם הגננת, אקרא לה טולה, על שם התלתלים הנהדרים שעל ראשה) אמרה לרכזת שלי שהצלחתי ליצור קשר בזמן קצר עם ילד די מנותק וקצת לחדור לתוך הבועה שלו, ושזה מדהים, ושלפעמים הצוות מסתכל עלינו בהתפעלות (בלב חשבתי שגם אני עושה את זה, לפעמים). אני פשוט באמת אוהבת אותו, את הילד השובב הזה, שאוהב לטפס למקומות גבוהים ואז לקפוץ מהם (ולעשות לכולנו התקף לב), לפתור פאזלים תוך שניות, ללעוס את החולצה שלו (בעיה של ויסות חושי), לעשות לעצמו פרצופים מצחיקים במראה. אני רק כותבת עליו ובא לי לחבק אותו. מצחיק איזו סמכות יש לי בעיני הילדים, ואני כולה בת 20, ילדה בעצמי. אבל ככה זה, אני חלק מהצוות, וככה הם גם מתייחסים אליי. אני מנסה להיות בגובה העיניים שלהם כמה שיותר, כמו שטולה המליצה לי, כדי שלא יראו דמות גבוהה ומתנשאת מצווה עליהם. איזה כיף לי שמצאתי את המקום הזה. אני מעריכה את זה בכל רגע שאני שם, וגם כשאני לא.
(אחרי שעתיים של מוכנות מנטלית לשינה, עייפות מירבית וחוסר מעש מייגע, לקחתי מהמקרר אשכול ענבים, שטפתי אותו ואכלתי בעמידה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: