כאבי מחזור

הנה. אמרתי את זה. אני כבר יודעת שאני לא מסוגלת או רוצה להמשיך למנוע את זה מעצמי לעוד הרבה זמן. ניסיתי במשך הרבה זמן לעצור את המחשבות האלה, אבל למה, בעצם? מה אני מרוויחה מזה? הראש שלי נעשה יותר ויותר מעורפל, ואני יודעת שזה יכול לעזור. שום דבר אחר לא מצליח לעזור כמו זה. אני רוצה הביתה, והבדידות הזו של רגע אחרי היא הכי קרוב שהתקרבתי להרגיש בבית אי פעם.

 

מי דפוקה? אני דפוקה.