טוב, אני לא ממש יודעת מה, אבל רציתי לכתוב כאן משהו. אני מתפוררת לעצמי בין האצבעות, אבל זה לא רע כל כך. זה מרגיש קצת כאילו אני עטופה במין מעטפת סוכרים כזו, שנשטפת בגשם, והיא מכבידה עלי, אפילו שהיא אמורה לשמור, ובכל פעם שהוא יורד, קצת קל לי יותר. בלילה של רביעי-חמישי התאפרתי והלכתי למסיבת פורים. מסתבר שאודם ואייליינר יושבים עלי ממש, ממש טוב. בא לי תמיד מעכשיו, אבל אולי בהזדמנות אחרת, כשיהיה לי קצת יותר כוח לענות לאנשים ששואלים מה הקטע. בחמישי הסתובבתי בקמפוס מחוקה לגמרי מעייפות אחרי לילה שלישי בלי שינה רצינית, עם אייליינר מרוח ואודם שהולך ודוהה. כל כך, כל כך נהניתי.
עמליה עדיין עושה לי צרות, אבל אני מתמודדת, אני חושבת. אני גם צמחונית עכשיו. אמרתי משהו על זה? חשבתי שאולי כדאי לשתף. בא לי לומר שזהו, בערך, אבל יש לי עוד המון לומר על הכל, ועל עמליה, ועל הכל, ולא בא לי כל כך לנסות להוציא את המילים.
חושבת עליכם, לפעמים,
אלה.