לברוח

נגיעה קלה שמעלה אותי למעלה,

ליטוף שמשאיר אותי שם,

צחוק שעוזר לי לקפוץ,

נשיקה שנותנת לי עצמאות.

חיבה שתופסת את אגני,

חששה שמקרבת אותי טיפה יותר,

עצב שדוחק.

אכזבה שבועטת.

צער שדורך.

אולי זהו הלחץ שאת עדינותי לקח,

זה ודאי הבכי שייבש את נפשי.

אפילו שליבי פועם ואת הדם מזרים,

הכליות שבורות ולא מסננות שום רעלים.

סחר באיברים הוא אסור וההמתנה לתרומה ארוכה,

עדיף להזריק חמצן.