שגר פגר

הם קוראים לזה "חוסר איזון נפשי" אני קוראת לזה שיעמום.

בעולם שלנו אני נחשבת חריגה, בורג שבור במערכת, לא סבירה ועוד שלל כינויים שיש להם לאנשים כמוני, אנשים פגומים.

כעיקרון אנחנו אמורים להתקיים באוטופיה, שלום עולמי, חוק וסדר, נימוסים והליכות... אנחנו אמורים להתקיים באופן מושלם, ככה ייצרו אותנו.

אבל כל כמה זמן יש תקלה במערכת, חייבת להיות תקלה, זו סטיית תקן חיונית כדי לוודא שכל השאר כן עובד כמו שצריך. התקלה היא אני, אנשים כמוני, אנשים שלא מתאימים למסגרת, לא פועלים על פי החוקים והכללים שנקבעו לנו בתוכנה.

למעשה, הרצון החופשי שאנו מפתחים הוא בדיוק מה שפגום בנו.

בעולם מושלם אין רצון חופשי, יש צורך, וכדי שהסדר יעמוד בכנו, הצורך הופך לרצון החופשי, בגלל זה אנשים לא מתנגדים לשום דבר. הם לא יכולים להתנגד.

אבל אני התנגדתי, ובגלל זה אני כאן, בחדר האחורי של מפעל הייצור. השלטונות תמיד מוצאים אותנו בסוף, אנחנו בולטים בשטח, לא מתאימים לכל השלמות שמסביב. זה טוב בשבילם, אנחנו לא מושלמים באופן מושלם, קל לאתר אותנו, וקל לגבור עלינו.

אנחנו מעטים כנגד רבים, אנחנו דוד כנגד גוליית, אנחנו נגדם, מסרבים לתת להם להשתלט על הדבר היחיד שמייחד אותנו מהשאר.

גם הכליאה שלהם לא יעילה כנגד הרצון שלנו, הרצון שלנו חופשי גם אם אנחנו מוחזקים בתוך החדר האחורי של המפעל, "חדר התיקון", בתוך כותנת משוגעים שמונעת מאיתנו כל אפשרות לזוז.

הם לא יהרגו אותנו, זה מנוגד לחוקים שלהם.

ואנחנו לא נמות, כי זאת הבחירה שלנו.

אולי אני צריכה שיבקשו ממני לכתוב יותר, תודה לך♥

דנה.