את הסתיו שלי את כול העונות שלי

אני גרועה בפרידות פרידות זה איכסה. תמיד שנאתי פרידות ותמיד העדפתי למשוך את זה עד שהוא או היא היו עושים את הצעד. אני שונאת פרידות כי אני שונאת לפגוע באנשים. אני שונאת לפגוע באנשים אפילו לא מאהבת אדם גדולה במיוחד למורות שגם זה, אבל בעיקר בגלל שלא כדי ליצור סכסוכים. זה פשוט לא משתלם. תמיד ראיתי בפגיעה במישהו את נשק יום הדין. שצריך להמנע ממנו כמה שרק אפשר ולעדיף כול דרך אחרת על פני זאת. 

השבוע החלטתי להגיד להוא שהתחלתי לצאת איתו (נקרה לו פולני למורות שהוא אפילו לא באמת פולני) בקיצור החלטתי להגיד לו שזה לא ילך בינינו. כתבתי הודעה די ארוכה שבא חירטתי איזה הסבר(נזכרתי איך כותבים תשובה בתולדות האומנות פשוט. סטיגידיש.) על למה זה לא ילך בינינו באמת שזה היה די משכנע הבאתי כמה נימוקים שהסברתי אותם הבאתי דוגמאות וממש השקעתי הכול כדי שזה יעבור יותר חלק אבל זה לא בדיוק עזר. הסיבה האמיתית היא פשוט שלא היה לי מספיק כיף איתו ונראה לי שדי בקלות אני יכולה למצוא מישהו יותר מתאים. במיוחד לאחרונה (כלומר איך שהתחלתי לצאת איתו) מלא אנשים התחילו איתי.  

אבל כמו שאתם זוכרים אני גרועה בפרידות וגרועה בלפגוע באנשים אז פולני ממש ביקש צ'אנס שני ולא היה לי נעים להגיד לו לא אז אני סוחבת את הדבר הזה עוד קצת קדימה למורות שאין לזה אפילו רסיס של סיכוי.

הקטע המטריד שהוא כבר הספיק להגיד לי שהוא אוהב אותי. והוא לא מבין שזה חסר סיכוי. הוא באמת התחיל לפתח כלפיי רגשות.

אני ממש מצטערת שלא אמרתי לו לא אלא הסכמתי לתת עוד סיכוי. אני פשוט גרועה בפרידות. אבל ממש גרועה.