את הסתיו שלי את כול העונות שלי

נכנסתי לנענע כדי לקרוא על הנאום שלי ביבי באו"ם ומה הדבר הראשון שאני רואה? "סתיו חם: שערי המגזין הלוהטים של אוקטובר". ואז הדבר הראשון שחשבתי לעצמי: נו יופי תדחפו לי בכוח אידיאל יופי בלתי מושג ותמשיכו לדרדר לי את המצב רוח שגם ככה חרא בגלל ה2 קילו שעליתי מכיתה ט!! כוס עמק את חיבת לעשות ספורט אחרת תראי כמו אם נוודית בגיל 32 (מגמת אומנות LIKE A BOSS). פאק דיס שיט ג'ניפר בילס\ ג'ניפר אניסטון\ מדונה נראות מדהים גם בגיל 40\50. אוף בא לי למות.

 ומיד עלתה בי המחשבה: בתור אישה וסוג של לסבית (נו לא בדיוק בערך...) יש התנגשות בין זה שאני נמשכת לנשים ולזה שהן גם "המתחרות שלי". אז למה הדוגמניות האלה עם אידיאל היופי הבלתי אפשרי הזה רק מדכאות אותי ומנגד נניח טיילור שילינג (זאת שמשחקת את פייפר בכתום זה השחור החדש) לא גורמת לי לשום "איום" כביכול. למה מבין 2 בחורות ששתיהן יפות באותה המידה לאחת אני ימשך ובשנייה אני יראה איום?

נראה לי אני ילך לישון על האף או לעשות שיעורים במתמטיקה.