חווית הצו הראשון שלי.
אז השבוע היה לי צו ראשון. קמתי מוקדם בבוקר כדי לקחת אוטובוס ב-7 כדי להיות שם ב8. התמזל מזלי ובאותו היום היה צו ראשון לחברה הכי טובה שלי אז נסענו ביחד. ביקשנו מהנהג שיגיד לנו באיזה תחנה לרדת ואובחן..... הוא טעה בתחנה וירדנו תחנה אחת אחריי. התברר שיש לנו הליכה של חצי שעה ללשכת גיוס שאין לנו שמץ של מושג איך ללכת אז התקדמנו לנו לכיוון הלשכת גיוס בעזרת שאלות לכול מיני אנשים מפחידים שפגשנו ברחוב. רובם היו מנקי רחובות שלא דיברו עברית ובדואים. ובעזרת וואיז באייפון או כמו שניסחנו את זה: "במטרה להגיע ליעד הצבאי השתמשנו בטכנולוגיה ויחסי אנוש".
בשעה טובה ומוצלחת הגענו ללשכת גיוס ו... לא נתנו לנו להיכנס כי באנו לפני הזמן. אז אם אומרים לכם ילדים יקרים לבוא כמה שיותר מוקדם- אל תאמינו! הכול שקר וכזב! נשארנו לחקות בחוץ על ספסל שלידנו עישנו כמה ערסים ועוד חבורה של דוברי ערבית שוחחו בינהם (נראה לי הם היו בדואים).
אז ישבנו שמה בודדות גלמודות והיה גם קר ככה שבכלל היה פאן ופתאום יצאה איזה קצינה במשקפי שמש ועל עקבים משהו מהפנט. היא באה לפרוק נשק עם כמה חיילים אבל באמת שהיא הייתה מדהימה והזכירה לי את כול הסרטי פעולה האלה. באותו רגע ראיתי את האור הפנימי שלי והבנתי את היעוד שלי בחיים! להיות קצינה כוסית! (דמיינו מוזיקה דרמטית של גילוי עצמי ברקע).
ואז סוף סוף הכניסו אותנו.
חיקינו עוד קצת בפנים ואז באה המאבחנת לקרוא לי. למאבחנת שלי קראו דנה והיא הייתה ממש חמודה, כל הרעיון היא הפילה דברים והתעטשה. מאמי שכמוה . במבחני עברית ממש הצלחתי והיא ממש התלהבה ממני. הרעיון האישי גם עבר לי ממש טוב לדעתי. למורות שהיא שאלה אותי שאלות קצת עזויות לטעמי, כמו האם הוטרדתי מינית אם היה לי הפרעות אכילה ונדודי שינה. תגידו מישהו אמר להם פעם כן?
אחרי זה היה לי בדיקות רפואיות. ואני חייבת להגיד שאנדרלמוסיה כזאת בחיים שלי לא ראיתי! עשיתי בדיקת שתן מראש בקופ"ח אז אחת הפקידות שלחה אותי להביא את התוצאות למעבדה וזה לקח לי חצי שעה!!! בגלל התור.
אחר כך היו בדיקות גובה וראייה ואז בשעה טובה ומוצלחת סוף כול סוף הכניסו אותי לרופאה. ואז היא שאלה אותי במבטא כבד איפה הבדיקת שתן שלי. הסברתי לה שנתתי אותה למעבדה ואז היא שלחה אותי להביא אותה. אני באתי לחייל במעבדה והוא ענה לי שהוא זרק אותה. הוא הוציא דף מקומט מהפח ועם זה אני הולכת לרופאה. כמובן לא רגע נעים במיוחד.
הבדיקות רפואיות תודה לאל היו בסדר ואז הגיע תורו של השאלון הרפואי: מעשנת סמים? יש לך אידס? יש לך שחפת? מעשנת? שוטה? האם את משתמשת באמצעי מניעה? העיניים שלי נפערו לרווחה ככה שזה גרם לה אפילו לצחקק עליי.
אני חייבת להבין מישהו ענה לה פעם כן?? "שמעי כן אני עושה סמים. קיבלתי עכשיו חומר משהו דלוקס רוצה קצת? אידס וואלה בדקתי לפני שנה וברוך השם אני חיובי!! תמיד ידעתי שאני בן אדם חיובי!!"
אחרי זה היה המבחן פסיכוספטיקליבמעכגדיעכגדעכג. בתור למבחן ישבתי פאקינג 4 שעות!!! 4 שעות תור!! בחיים שלי לא סבלתי ככה. ממש השתגעתי שם. ופגשתי שם את האנשים הכי ההזויים מכל מיני תחנות בחיים שלי. זאת שהציקה לי ביסודי, ההיא שיש לנו אותו תאריך יום הולדת והחברה הכי טובה. המבחן עצמו עשיתי באופן סביר ואני מקווה לתוצאות טובות.
ואז אחרי המבחן המתיש עד אין סוף יצאתי מהלשכת גיוס מבוגרת ב10 שנים משנכנסתי. הלכנו לפצות את עצמינו בשווארמה שהייתה הדבר הכי טעים שאכלתי בחיים שלי. כנראה היא נראתה לי כ"כ טעימה בין השאר בגלל שלא אכלתי מערב אמש.
הגעתי הביתה רק ב8 עייפה ומותשת.
אני אסיים בציטוט של התוכנית הגאונית מצב האומה:
"אל תשאלו מה המדינה עשתה לכם תשאלו מה אתם יכולים לעשות לה בחזרה. לילה טוב!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
