את הסתיו שלי את כול העונות שלי

*הפוסט הזה רובו ככולו אינו משקף את המציאות*

אז מאז הפוסט האחרון אין איזה שינוי דרמטי.. אנחנו רבות ומשלימות וכך הלאה וכך הלאה

מצבה ממשיך להיות זוועה היא ניסתה להתאבד השבוע

ואני? אני אוכלת שוקולד, ואז משמינה, ואז שוב אוכלת שוקולד כי אני משמינה, ואז אני לא אוכלת ואז אני אומרת לעצמי שאין לי הפרעות אכילה! והכול בראש שלי. ואז אני עושה שיעורים במתמטיקה- לא מצליחה אותם בנוהל. מתבאסת על זה שאני עצלנית ועדיין לא עשיתי תאורייה. חושבת על זה שהראש שלי מפוצץ בכל כך הרבה- אז איך תיכנס לשם גם תאורייה? ואז אני אולכת לקרוא- קוראת עד הלילה וקמה עייפה בבוקר. ואז הולכת לבית הסוהר המכונה בית ספר- סובלת שם ממתמטיקה ואנשים שלא מבינים אותי ואפילו לא רוצים להבין אותי ואז חוזרת הביתה ו...אוכלת שוקולד. בקיצור כיף חיים!

ועוד הודעה משמחת חתכתי! כי תמיד יש פעם ראשונה ופעם שנייה.