קרו די הרבה דברים מאז הפעם
האחרונה שכתבתי. אני קצת מתחרטת שלא כתבתי אותם ישר אחרי שהם קרו. אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
היחסים
שלי עם אמא שלי לא הכי פשוטים. הרגשתי המון זמן שהיא לא באמת מתעניינת בחיים שלי
ושהיא מנסה לכופף את החיים שלי תחת צורת החשי שלה. התברר שלפחות חלקית טעיתי.
יצאתי בפניה מהארון שהייתי בכיתה ח'. אחת
התקופות הכי עצובות בחיים שלי. זה אולי נשמע קצת טיפשי כי מה כבר יכול להיות עצוב
בחיים של ילדה בת 13? מתברר שיש. הייתי
בודדה מאוד ומאוכזבת מאודכתוצאה גם עצובה מאוד. שום דבר לא הלך לי והחיים שלי קרסו
לתוך עצמם.
כתבתי לה מכתב ארוך מידי ודרמטי מידי שבוא הסברתי
לה שכנראה אני לסבית או בי. היא קיבלה אותי נהדר. אבל מאז לא הייתה מצידה שום
התייחסות לנושא. היא המשיכה לדבר על חיים העתידיים שלי ככוללים חתונה עם גבר באופן
כללי בכל הניואנסים הקטנים של חיי היום יום הקשורים לחיי משפחה אהבה או כל דבר
שאיכשהו מתקשר לזה היא תמיד התנהגה כאילו שהשיחה הזאת מעולם לא התקיימה זה מאוד
הפריעה לי והחזיר אותי בחזרה לארון. הגבתי בזה שהפסקתי לשתף אותה בכל משקורה לי
בפן האישי. בחצי שנה האחרונה היא חזרה ושאלה אותי למה אני לא משתפת אותה בחיים
שלי. התחמקתי מלענות עד שאתמול סוף סוף דיברתי איתה. הסברתי לה הכל והיא אמר לי
שהיא לא רצתה ללחוץ עליי התנצלה ואמרה שהיא טעתה. יצאתי מחוזקת מהשיחה הזו. הרגשתי
שהגענו להבנה. למורות שעדיין יש בה קצת לסבופוביה היא מבינה איפה ההתנהלות שלה
הייתה שגויה והיא תנסה להשתפר. אתמול היא כבר דיברה שוב על הבעל העתידי שלי. אבל
בכל זאת תליתי את הדגל שלי מהמצעד בחדר. כנראה שעד שתהיה לי חברה רצינית שאני אביא הביתה היא לא תפנים. אבל עם הכישלונות
הרומנטיים הרבים שלי ספק אם זה יקרה.
בהמשך
השבוע הוטרדתי מינית. כמובן שזו לא ההטרדה הראשונה שלי. אבל אולי בגלל שהיא פחות
חמורה מהשאר יותר קל לי לדבר עליה. הלכתי ברחוב שגבר בערך בן 40 50 עבר על ידי על
אופניים ולחש לי: "אני רוצה לנשק אותך בטוסיק". רציתי למות. הרגשתי איך
כל הביטחון העצמי שלי וכל הפמיניזם מתמוססים. המחשבה הראשונה שלי הייתה: "השורט
הזה אולי קצר מיד?" כעבור כמה דקת הבנתי את האבסורד. אני, שמטיפה ללא הרף על
כך שזה לא משנה איך הבחורה הייתה לבושה או איך הי התנהגה לאף אחד אין זכות לפגוע
בה ולהטריד אותה מינית והאחריות הבלעדית והאשמה היא על התוקף אני שזה הגיע אלי
נפלתי לשוביניזם הכי דוחה ופרימיטיבי כלפי עצמי הייתי מיזוגן ושוביניסט שמאשים את
הקורבן.
את
השבוע הנפלא שלי קינחתי בזה ששכבתי עם האקסית שלי. כן כן זאתי מכל הפוסטים המטומטמים
שלי (לדוגמא: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=833507&blogcode=13998515) בהתחלה הרגשתי שזו תבוסה .
כלומר
הנה אני חוזרת אליה ולתקופה ההיא. בפועל יצא שהגעתי לשלב הכי גבוה של
"ההתגברות". שכבתי איתה בלי רגשות אח"כ. זה היה סקס ממש ידידותי עם
כל הפרדוקס שבזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
