נשים נשים שק של נחשים?

אמנם עבר זמן מה מאז שכתבתי פה והוצאתי עצבים על המקלדת המסכנה ..

לאט לאט אני מרגישה שהעולם רומס אותי בשיטתיות

תבינו - לפי כל הקריטריונים אני ''כוסית'' על ! .. [כמה אני שונאת את המילה הזאת !!]

אין לי שום סיבה להשוויץ כאן הרי הכל אנונימי ..

יש לי ראש על הכתפיים [ אולי אפילו יותר מידי]

אבל אני אחת האנשים הכי מתוסבכים שיש !!

פאאאאאק.

כבר המון זמן פשוט אין לי כוח , אני עוד לא בת 20 אפילו ..

אבל אין לי כוח ..

ואני רומנטיקנית בנשמה , אני מתרגשת מכל ציפור מצייצת ומשמש שפתאום בשעת צהריים כולה כתומה וענקית

בזמן האחרון באמת שכבר לא בא לי .. לא בא לי לקום מהמיטה

חשבתי שאולי זה כתוצאה מאיזו שהיא טראומה שעברתי - הרי עברתי המון כאלה

אבל אני לא חושבת כי אני אפאתית לחלוטין היום ..

דברים כואבים כמו הפלה שנאלצתי לעבור לגמרי לבד בלי שאף אחד יודע או מעיז לעלות על דעתו וקשר אלים ועוד קשר מגעיל שלא יכלתי לראות את הבן אדם והייתי שם

מאינטרסים חומריים ומוזרים לחלוטין..

כל ה''חוויות'' ה''טראומתיות'' האלה .. זוכרת , אבל מרגישה דיסוננס ..

לא מזיז לי .. 

ופה פה הבעיה , לא מזיז לי .. כלום כבר לא מזיז לי

לא מצליחה להתלהב או להתרגש .. אפילו לא לבכות ולכעוס כמו פעם

אפילו לא להיות רעה ..

הדבר היחיד שאני מסוגלת לעשות זה לחשוב .. לחשוב לחשוב לחשוב 

כל היום עסוקה בלשאוב עוד ידע ועוד ידע ..

בעיות מתמטיות ..

היסטוריה..

פסיכולוגיה ..

וזה אפילו לא מעניין אותי , התנהלות רובוטית לחלוטין!

הרגשה כזאת שאין כבר בשביל מה לחיות כזה ואני סתם פה ,  כי מישהו שם אותי פה ותסתדרי ..

לא יודעת 

כבר לא רוצה לדעת

לא אכפת פתאום

לא יודעת...