נשים נשים שק של נחשים?

בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי תופסת רגליים קרות ... 

הוא מדהים , באמת . 

ואני מאוהבת , באמת.

והכל כל כך נקי וטהור וללא שום אינטרסים ומרגש כל פעם מחדש..

יש את הדברים הקטנים - תמיד יש .. אבל התקשורת מושלמת

הכל זורם

אבל אני פוחדת .

כי זה יגמר מתי שהוא .. ולא , זה לא ''עד שהמוות יפריד בינינו''

אני לא רוצה להתחתן .

והוא עוד לא הציע אבל אנחנו מדברים על זה , ועל ילדים והוא כל כך רוצה

אבל אני לא רוצה 

לא רוצה

זאת לא התכלית שלי 

הסקס מושלם , התקשורת והכנות מדהימים והכל ממש כאילו לקוח מתוך סרט

אבל ..

לאן זה הולך ..? הרי זה מוביל לאן שהוא והוא לא מפסיק לדבר על ילדים והחופה ואפילו על האורחים

אבל ..

אני לא רוצה שגרה אפורה ומשעממת .

זה לא מתאים לי !!

אני במקום מסויים בחיי שאני רוצה לברוח לאיזה סוואנה רחוקה בלי אנשים בלי כלוווום לפחות לשנה

ומצד שני אני מרגישה כל כך אישה .. אני האישה הכי נשית שיש והרי חלק מלהיות אישה זה הילדים והמשפחה אבל ..

אוף .

אוף כי אני לא יודעת מה לעשות 

אוף כי אני כל כך מאוהבת וכל כך לא רוצה לפגוע בו שעולות לי דמעות בעת הכתיבה 

אני לא מסוגלת לשבור את הקשר המדהים הזה והוא ? כל כך פאקינג לא מגיע לו !

למה הפחד הזה חייב לרקום עור וגידים למה ? למה זה חייב תמיד להציק לי 

הפחד הזה על החופש שילקח ממני

הפחד הזה שבגיל 40-50 אני פתאום יקלוט שנתתי את כל כולי למשפחה [זה עילאי מבחינתי אבל..] ושההלם הזה יכה בי , שלא עשיתי שום דבר שאני רוצה בעצמי לבד בלי שום מחויבות

למרות שתמיד יש בי הרגשה כזאת שאני חלק מאיזו טרגדיה ושלגיל 30 אני יגיע בקושי 

אז ל50 ? 

אני לא חיה בסרט , אני פשוט באמת מאמינה שאנשים כמוני ילכו לעולמם מהר ..

אני חולת שליטה , ופה קבור הכלב ..

להתחייב למישהו מסויים ובטח שבטח למשפחה זה לאבד את השליטה המוחלטת בהחלטות שלי , בחופש שלי .. כי יש עוד גורם שצריך לקחת בחשבון ..

אוף וזהו טוב ??!?!

אז לכל הגברים הטוענים '' לאישה ולגבר יש תפקידים''

ולאמרות המוזרות של '' אישה היא העמוד של הבית'' ובלה בלה בלה ..

רובינו לא מאושרות במקום הזה .. בעוד שגבר שמתנהג כמו גבר מקבל שלל שבחים

ו''כל הכבוד'' וטפיחה על השכם נשים שעושות פי אלף יותר מגבר שפעם בחצי שנה מחליף מנורה

או ''מגן'' או עושה כל שטות ''גברית'' .. אנחנו עושות כל יום. כן כן , אנחנו עסוקות יותר ועושות יותר על בסיס יומיומי , אנחנו גם מוטרדות וסובלות יותר . ולמה ?

כי אף גבר לא בא לטפוח לנו על השכם ולהגיד '' כל הכבוד.'' כי כולם וכולן כולל חברות וכו' מתייחסות למעשים שאנחנו באמת לא חייבות לעשות ובטח לא למען אחרים כמובן מאליו!!!

למה שאני ירצה לעשות קפה? או ספונג'ה או לפנק במיטה או בארוחה אם כל היום אני שומעת כמה ההוא יצא ''כוסית'' כי הוא עשה לבוס קפה וכמה ההוא ''סמרטוט'' שהוא שטף לאשתו את הבית [הבית שהוא חי בוווו!! ]

ושההיא ''מוצצת'' והשניה זונה והשלישית אוהבת לקבל בתחת

צא מהסרט .

''שנאת גברים'' ? לא נולדים איתה .. היא נבנית .

לא מעריכים , חושבים שזאת ''החובה'' שלנו אליכם .. ואיפה החובות שלכם איפה.?

איפה הכבוד שלכם אלינו?

לא מעריך מטריד ומעצבן ומתלונן בסוף?

אתה פרזיט נשמה .. 

כן כן .. אתה טפיל שצריך שיבשלו לו וינקו לו 

כאילו יש לך איזה נכות בידיים בגלל שיש לך זין והמוח שלך משקיע בו יותר מידי

עסוקים כל היום ב''לזיין'' ואומרים שדעתינו קלה?

כל היום מתאמצים לצאת ''גבר'' חחחחחח

הזויים.

עשיתם בדק בית בזמן האחרון ? אתם כל היום #ציציתחתכוס

אני גבר!! אני חזק !! בעחגכיכעג

חחחחחח בדיחה !

מנסים כל הזמן להזרים בחורות ומתבכיינים ''כולן זונות'' אההה

פאקינג תסתכלו על עצמיכם !!!

זה שיש לכם זין לא עשה אותכם משהו מיוחד תבינו!! תנו לי עבודה של גבר שאין מצצצצב בעולם שאישה שנולדה אישה יכולה לעשות ואני יוכיח שכן !!

תנו לי גבר שנולד גבר ויכול ללדת\לסבול כאבי מחזור כל חודש ולדמם כמה ימים רצוף\לשטוף את הבית במקביל להכין ארוחה לילדים ולשמש לאיזה חברה שבעלה הקוקסינל מזיין מהצד כפסיכולוגית \ ולא להיות עסוק רוב היום בסקס זיונים נשים פורנו ולהעריץ את הזין שהוא ממש מתת האל לאנושות חחחחחחחחחחחח

יואוווו אתם לא קולטים כמה אתם עלובייים !!! כמה הפחד שלט בגברים כל השנים שהדבר היחיד שהיה להם הוא כוח פיזי ורק בגלל זה הם הצליחו למנוע מנשים להשכיל ולעבוד וכל דבר אחר מתוך פאקינג פחד !!

שנעזוב אותכם , שנבגוד בכם , שננצל את החולשה הכי גדולה ועלובה שלכם 

והפחד הזה שוב קופץ וכורם גידים היום ב2013

אתם פאטתים .. תשמעו קטע? אנחנו באמת יכולות להסתדר בלי גבר!! לא צריכות גבר ! בשביל כלום

כלוםם

נאדדדה

אתם ? אוווו אתם חודש לא יכולים בלי אישה חחחחחחחחחחח עלובי החיים

אחרי שפרקנו את הצחוק והאמת בפרצוף נעבור לחלק המלטף ..

לצערי לא כולכם מתנהגים כמו שציינתי , למה לצערי ? כי יותר נוח לי להכליל וללכת לפי הרוב ''קובע'' ולהאמין באמת שכל רובכם ככה כולכם מסכנים אבל לא .. 

יש מעטים טובים

ובשביל המעטים הללו אני רוצה להסביר מה ההבדל בינינו ועל מה אנחנו כל כך מתוסכלות..

נניח שיש חלוקת תפקידים שוויונית בינך ובין זוגתך [ אני באמת מאמינה שזה הרבה יותר טוב ונוח - חלוקת תפקידים כמו פעם]

ההבדל הוא ברור - אתה עובד ומפרנס , אתה מקבל הערכה !  אתה מקבל משכורת!  אתה מקבל פידבקים חיוביים מהמעסיק ואתה יכול לקום וללכת אם לא טוב לך שם

אני ? האחריות על כתפי? את מה שאני לא יעשה אף אחד אחר בבית לא יחשוב לעשות .. הילדים? זה לא איזה פרוייקט או צנרת שאפשר להחליף האחריות היא עצוווומה !!

לנקות לבשל לסדר ושתמיד תהיה תשובה לילדים לגבי מה לעשות ואיך להחזיק בית זה יותר קשה מהכככככככל ! אתה תעשה טעות בעבודה? יפטרו אותך , ינקו לך את הנזק מהמשכורת ..

אם אני יפשל ? אני יאכזבבב את מי שאני אוהבת ! את הילדים הבעל המשפחה ..

אני יכולה לגרום לנזק ב-ל-ת-י  ה-פ-י-ך! ואיזה הערכה אני מקבלת?

משהו .. ? נשיקה וחיבוק ו''איזה ארוחה טובה הכנת כל הכבוד'' . ביקשתי שתזיז הרים בשבילי?

''ואו ממש נקי ומריח מצויין '' כל היום קירצפתי ניקיתי התעסקתי עם אקונומיה ומסיר שומנים הלכו לי הגב הידיים העיניים שורפות !!

בסך הכל מילה טובה ..

תחשבו איזה חרא זה .. לעשות כל יום בשביל אחרים ולא לשמוע פידבק אחד טוב ממי שאתם אוהבייייים !

זה נווורא 

אני לא משרתת .. אני לא שפחה .. זאת לא הסיבה שנולדתי או שאני מקבלת משכורת עבור הדברים האלה ובכל זאת אני עושה. 

אמנם עבר זמן מה מאז שכתבתי פה והוצאתי עצבים על המקלדת המסכנה ..

לאט לאט אני מרגישה שהעולם רומס אותי בשיטתיות

תבינו - לפי כל הקריטריונים אני ''כוסית'' על ! .. [כמה אני שונאת את המילה הזאת !!]

אין לי שום סיבה להשוויץ כאן הרי הכל אנונימי ..

יש לי ראש על הכתפיים [ אולי אפילו יותר מידי]

אבל אני אחת האנשים הכי מתוסבכים שיש !!

פאאאאאק.

כבר המון זמן פשוט אין לי כוח , אני עוד לא בת 20 אפילו ..

אבל אין לי כוח ..

ואני רומנטיקנית בנשמה , אני מתרגשת מכל ציפור מצייצת ומשמש שפתאום בשעת צהריים כולה כתומה וענקית

בזמן האחרון באמת שכבר לא בא לי .. לא בא לי לקום מהמיטה

חשבתי שאולי זה כתוצאה מאיזו שהיא טראומה שעברתי - הרי עברתי המון כאלה

אבל אני לא חושבת כי אני אפאתית לחלוטין היום ..

דברים כואבים כמו הפלה שנאלצתי לעבור לגמרי לבד בלי שאף אחד יודע או מעיז לעלות על דעתו וקשר אלים ועוד קשר מגעיל שלא יכלתי לראות את הבן אדם והייתי שם

מאינטרסים חומריים ומוזרים לחלוטין..

כל ה''חוויות'' ה''טראומתיות'' האלה .. זוכרת , אבל מרגישה דיסוננס ..

לא מזיז לי .. 

ופה פה הבעיה , לא מזיז לי .. כלום כבר לא מזיז לי

לא מצליחה להתלהב או להתרגש .. אפילו לא לבכות ולכעוס כמו פעם

אפילו לא להיות רעה ..

הדבר היחיד שאני מסוגלת לעשות זה לחשוב .. לחשוב לחשוב לחשוב 

כל היום עסוקה בלשאוב עוד ידע ועוד ידע ..

בעיות מתמטיות ..

היסטוריה..

פסיכולוגיה ..

וזה אפילו לא מעניין אותי , התנהלות רובוטית לחלוטין!

הרגשה כזאת שאין כבר בשביל מה לחיות כזה ואני סתם פה ,  כי מישהו שם אותי פה ותסתדרי ..

לא יודעת 

כבר לא רוצה לדעת

לא אכפת פתאום

לא יודעת...