כל אחד צריך לחיות כיצירת המופת של עצמו

זה לא מה שאיחלתי לעצמי. ואני לא מאשים את עצמי על שהגעתי למצב הזה.

זה הכל מתחיל בבית שבו גדלת. אמא שלי מתה כשהייתי ממש קטן. הדמות אם היחידה שהכרתי היא אישה משוגעת. אבא שלי הוא חפ"ש, תמיד היה תמיד יהיה. זה מהדברים שאומרים עליהם "אתה יכול להוציא את הבנאדם מהג'ונגל אבל לא את הג'ונגל מהבנאדם". לפני שההורים של אמא שלי שילמו לו על קורס טכנאי מוסמך הוא היה עופד פשוט בפס ייצור. אחרי זה הוא היה טכנאי שרות, אין הרבה תהילה וכסף בחיים שלו. כל השנים שלי בין היסודי לתיכון אישתו הייתה מחליה עבודה בתדירות שבה אני הייתי מתקלח, אני לא יודע אם זה לגנותי או לגנותה אבל אני מניח ששתי התשובות נכונות.

אז אני בן של אישה קשה ומטורללת, עובד פשוט בפס ייצור ואני בעצמי מוכר אוכל בתחנה המרכזית. אלה לא החיים שאיחלתי לעצמי.

זה לא מה שאני רוצה להיות. אני רוצה להיות כלכך הרבה יותר מזה, אבל זה החינוך שקיבלתי. אבא שלי ניסה להפוך אותנו ליותר טובים ממנו, אז הוא גידל אותנו עם התחושה, הידיעה, שאני מסוגל להגיע לגדולה, אבל הוא אף פעם לא לימד אותנו איך, אני חושב שזה בגלל שהוא בעצמו לא יודע..

אני לא יכול ליותר עם החיים הפשוטים האלה, עם השיגרה, השיממון, חוסר המשמעות של החיים. נמאס לי מרק "להסתדר" אבל אני לא יודע לעשות שום דבר אחר, אני לא יודע איך לרדוף אחרי החלומות שלי, אני לא יודע איך לא להיות המנקה שולחנות, השותף כלים, העובד הפשוט. ההמשך הישיר של אבא שלי.

אני רוצה יותר.

אז זה מה שאני עומד לעשות:

היעד הבא שלי הוא בית ספר למשחק, אבל יש לי כמה תחנות בדרך- דבר ראשון אני צריך לחסוך מספיק כסף לשנת לימודים בלי מילגה ולקצת עודף לביזבוזים, אחר כך אני צריך לחפש מילגה ודירה לייד. אני לא רוצה לעבוד בעבודות פשוטות ובלי ערך מוסף אז אני אמצא לי עבודה אחרת-

אני אחפש קורסים לאנשים מכירות ואבדוק אם זה דרישה בעבודות בעמדות מכירה, אם זה לא אני אלמד קצת דרך האינטרנט ואתחיל להשאיר פרטים במקומות, אם זה כן אני אבקש מויקי שתממן לי קורס במקום כל הכסף שהיא לא נתנה לי, ואחרי הקורס אחפש מקומות לעבוד. בכל מקרה, אני צריך מקום שנותן לי לפחות 4 אלף בחודש ועדיפות למקומות על שכר מינימום חודשי ושעות עבודה קבועות, כשאני אמצא את זה אני אתפטר מת.מ. בסביבות הקיץ יותר- אולי סביב מאי- אני אחפש מקום לברמן בו. עד אז אני אחזור על החומר שלמדתי בורס ברמנים, אחדד כמה נושאים ואכיר יותר מותגים, כשאמצא מקום לברמן בו אני אסביר את המצב לליאב או ליניב או לליאור ואתן את השבועיים התראה שלי, אם הם יציאו לי הלאה במסכורת או קידום לאחמש אז אני אשאר, אם לא אני אעבור לבר. צריך לזכור שהאופי של הבר אמור להרחיק אנשים מקולקלים ולא למשוך יותר מידיי פלצנים. משהו בסיגנון של האוקונל או הטקליט או אולי  בר תל אביב. העיקר שאני אחניס לפחות מה שאני מכניס עכשיו ועדיפות ליותר. כשאני אגיע למצב שאני גם איש מכירות וגם ברמן\אחמ"ש אני תחיל לחפש מילגות ללימוגים בניסן נתיב: אולי מהקונסוליה של דרום אמריקה, אולי כבן למשפחה חד הורית, אולי תמורת משהו.

בסופו של דבר אני מאמין שאני כן אמצא מילגה ואז הכסף שנשאר לי מנה יהיה לביזבוזים וכו'