Aren't you something to admire, 'cause your shine is something like a mirror
אז ביום שישי היה נשף לשכב"ג (שכבה בוגרת) של השבט שלי בצופים. התייפייפנו כול הבנות, הגענו עם שמלות,
והבנים הגיעו בחליפות וחולצות מכופתרות.
הבעיה הייתה, שהורגש מאוד שזה נשף של צופים. לא היה דיג'יי טוב אז הרבה לא רקדו (כן, כולל אותי
), האוכל נגמר עוד לפני שהגענו והכוסות לשתייה לא הספיקו. למרות זאת, אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי. בתחילת הנשף היו עמדות להצבעה לטקס ה"אוסקר" של השבט, והטקס עצמו היה מצחיק עד כדי כך שהתגלגלנו מצחוק בכול חלק שלו. המנחים העלו הצגות על מנת להציג את הקטגוריות הבאות שהרסו אותנו מצחוק, והזוכים נבחרו באופן מצחיק גם. אה, וכול זוכה קיבל משהו ממש מקורי ומצחיק (חפרן- שרשרת של את חפירה, הפרה- שרשרת עם פעמון ועוד..).
יצאנו החוצה כמה פעמים כמה חברות, התיישבנו על מבנה ממש גבוה (כן, טיפסתי עם שמלה וגרביונים ועקבים).
היה ממש מצחיק עם החברות האלו, אני כל כך שמחה שאני שומרת איתן על קשר למרות שלא עברתי איתן לחטיבה. שלוש שנים שאנחנו מוכיחות שהחברות שלנו אמיתית ושזה לא משנה באיזה בית ספר נלמד, נישאר ביחד. אני מוכנה לשלוש השנים הבאות של התיכון, ויודעת שהבנות האלו יהיו תמיד מאחוריי.
ממש נהניתי בנשף בסה"כ. פגשתי הרבה אנשים נחמדים, התחברתי יותר לקראת שנה הבאה, ראיתי צד של השכבה הבוגרת שעוד לא יצא לי להיחשף אליו ונפרדתי מכלל המדריכים שהדריכו אותי, שלצערי מסיימים י"ב. בעיקר כואב לי להיפרד מהמדריכה המדהימה מדהימה מדהימה שהדריכה אותי בכיתה ז', והיא באמת אחת מהאנשים שהשפיעו עליי ושאני אזכור כול החיים שלי. היא המודל לחיקוי שלי בהדרכה. ברגע שנכנסתי היא הרעיפה עליי מחמאות, חיבקה אותי והצחיקה את כולנו. כן, אני הולכת לבכות במחנה הקיץ...
את יום שבת העברנו אצל סבא וסבתא בארוחה משפחתית. אין על כישורי הבישול של סבתא.. האוכל תמיד כל כך טעים שקשה לעצור.
כמובן שהארוחה לא הייתה נעימה וכיפית, בגלל המועקה שיושבת לסובבים את השולחן על הלב. אני והיא יצרנו את זה, בעיקר היא. וזה לא אמור להיות ככה, לא במשפחה. להאמין שפעם הערצתי אותה.. הסתכלתי עליה כמו מודל לחיקוי. אמרתי לחברות שלי שמבחינת אופי היא כמו תאומה בשבילי, התגאיתי מול כולם כמה שאני מעריכה ומעריצה את בת הדודה שלי. אני מתגעגעת לקשר שהיה לנו, וגם לא. כי בדיעבד כשאני חושבת על זה, אולי היא אף פעם לא באמת העריכה אותי כמו שאני הערכתי אותה. תמיד אני הסתכלתי עליה בהערצה ובעיניים נוצצות בתור ילדה קטנה, והיא חייכה אליי. העובדה היא שניסיתי לחדש את הקשר, והיא ניתקה אותו. אני מתה לסיים את העניין ולדבר איתה, אבל אני רוצה לראות אותה מעריכה אותי רק פעם אחת.. פעם אחת ודי. פעם אחת לראות אותה בלי האגו, שמה אותי לפניו. ואז אני לא אריב איתה יותר בחיים.
ואת יום ראשון העברתי בעיקר בניסיון לארגן יציאה עם חברות, ואחרי שעות ראינו שזה פשוט לא מסתדר... אז יש היום מסיבות במועדונים שרציתי ללכת אליהן, ובמקום זה אני מול הלפטופ. בכול מקרה, תיכננו "לילה לבן" דרך האינטרנט והפלאפון, כך שאני בוודאי אהיה מאוד משועממת ברגעים מסוימים... אז אתם יותר ממוזמנים לשלוח לי מייל -
[email protected] .
לילה טוב לכול מי שהולך לישון,
שיר ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mystory6