המוות קרוב או רחוק?
לפעמים אני מדמיינת את עצמי או את המשפחה שלי, בכתבה בעיתון, או בטלויזיה, או ברדיו.
שקשורות למוות. כלומר, אולי יום מן הימים חסרי הוודאות שבחיים לפתע יהיה היום האחרון ולאעוד יום?
אולי אני ימות כמה דקות אחרי הפוסט? אולי אשבור שיא גינס ואגיע לגיל 170?
אולי אגדל אהיה בעתיד אחת מאלה שמזדהים בפייסבוק, או בכתבות בעיתון, או בסיפור חיים של אדם שאיבד את ההורים שלו?
את אחיו הקטנים? אחת מאלה שבאים לספר את הסיפור שלהם, על איך איבדו שתי רגליים.
אולי ביום מן הימים אזהה עם אנשים עם סרטן?
אני לא יודעת. אין לא שמץ של מושג מה יקרה. ולאף אחד אחר אין.
אני רק איש בגודל של חיידק קטןטן בעולם הזה, בגלקסיה הזו, ביקום. זה מפחיד וזה מערער אותי כל פעם מחדש.
מה יהיה אחרי המוות הנורא שאני מפחדת ממנו כל כך. אני לא יודעת. אין לי שמץ של מושג..
גואי.