אנחנו האויב הגדול של עצמנו

אני שונאת כשמכריחים אותי לעשות דברים.

אני שונאת שמסיקים עליי מסקנות.

אני שונאת שמתנהגים אלי כמו לילדה קטנה.

אני שונאת שמתנהגים אלי יותר מדי כמו לילדה גדולה.

אני שונאת שאנשים לא מבינים אותי.

אני שונאת שההורים שלי צינים למה שאני אומרת.

אני שונאת שמצחיקים אותי כשאני מנסה להיות רצינית או כועסת.

אני שונאת שאומרים לי שהיהודים זה לא רוק כי זה כן רוק אז זין.

אני שונאת שאבא שלי לא שם זין כשאני אומרת לו שאני מפחדת.

אני שונאת את זה שחברה שלי אמרה לי שאני יותר מדי מקללת ושהשתנתי, 

אבל אני שונאת את זה בגלל שאני יודעת שזה נכון.

אני שונאת שחברות שלי חמודות מדי, שולחות לבבות וחייכנים כשאני בשיא העצבים.

אני שונאת שאבא שלי נמרח עליי, וקורא לי teenager.

אני שונאת את זה שאני לא רוקדת הרבה זמן ואני מרגישה ממש בטטה עצלנית.

אני שונאת את זה שאני קונה לא הרבה דברים בהמון כסף. ולא בחנויות מותג.

אני שונאת לקחת כדורים.

אני שונאת להזיע ולפחד להרים את הידיים כי יש גדעונים.

אני שונאת את זה שאני צריכה לשים טייץ מתחת לגינס קצר כי רואים הכל.

אני שונאת את זה שאמא שלי בקריזה (כמעט) תמידית.

אני שונאת את זה שעם סוודר חם לי ובלי קר לי.

________________________________________________

____________________________________________________________

ג'ואי :)