קצת סדר

אחרי שלומדים להקשיב ללב, צריך ליצור איזון עם הראש.

ליאל גורמת לי להרגיש. בהתחלה המון שמחה ושלווה אבל לאט לאט נכנס גם העצב.

ההבנה שגם אם ליאת לא הייתה בתמונה אנחנו לא היינו עובדות מנחמת אותי ומתסכלת אותי בו זמנית.

כשאהבנו יכולתי לעצור ולשתף אותך בפחד שלי, לשתף ולהמשיך, כי עצם העובדה שידעת גרמה לי להרגיש טוב יותר. אני תוהה אם חשבת על זה שוב.

לא הכל ורוד, אני לא אשקר לעצמי. היינו מרוחקות בהרבה. וברגעי השיא כשאני רק צריכה את החיבוק הקרוב את צריכה להתרחק ולנשום.

ליאת חולקת איתי ערכים, מכילה, וחושבת דומה לי. אותה גם אוכל לשתף בפן המקצועי. אני רוצה לתת לזה צ'אנס, אין לי סיבה לא לתת לזה צ'אנס.

אנחנו מתקדמות בקצב שונה מסיבות ברורות.

עם שתיכן אני חולקת קרבה מדהימה ואסירת תודה שהכנסתן אותי לעולמכן.

בנות ה-ל', לשתיכן יש שמות כל כך יפים שאני ממש מרגישה שאני עושה לכן עוול.

ללילה אחד חלקנו כנות, פחדים, ותפישות עולם.

קרבה אמיתית ללא תלות.

תודה

ליאל