יום שמחה ומאושרת ויום בוכה מכל דבר
אני לא יודעת למה זה ככה
אבל היום זה יום טוב
ואתמול היה נוראי
בכל מקרה , טוב לי עכשיו עד כמה שאפשר
יש דברים שמפריעים לי ויש דברים שמעצבנים אותי
אבל אני מרגישה נורמלית היום
כאילו יש לי בעיות של אנשים רגילים
זה כיף להרגיש ככה
מה שנשאר לי עכשיו זה באמת ללמוד נהיגה
לסיים את מחצית ג' כמו שצריך
לעבוד
וללכת לחדר כושר כבר
דיי לדחות דברים , דיי !
אני חייבת להתחיל לבצע ולא רק לעשות
בטח אם הייתי ביום הרע , נגיד אם הייתי כותבת את הפוסט הזה מחר
הייתי יושבת וכותבת עליו , על זה שהיא אמרה לי שהייתי חשובה לו
למרות שלא הרגשתי ככה
הייתי כותבת על זה ..
אבל לא בא לי , לא בא לי להכנס למקום הזה
נשאיר את זה למחר , ליום העצוב
"כשזה לא זה , שום דבר לא עוזר
כשזה לא זה , תמיד כשמשהו חסר
כשזה לא זה , תמיד כשאני אותך רוצה לאהוב ומנסה
כשזה לא זה "
יהיה טוב , הכל משתפר , אחרי שנתיים של דכאון , הכל מתחיל להשתפר , או שזה רק היום ?
דיי עם המאניה-דיפרסיה המוזרה הזאת !
מאיפה היא באה לי בכלל , אני לא רוצה את השינויים המוזרים האלה מיום ליום
אוף , יהיה בסדר נכון ?