ואו ואו ואו, כמה מוטיבציה.. מכירות את זה שנטשתן את כל הרגלי האכילה הבריאים שלכן,שנבנו עם העיסוק בפרו אנה.. ואז אכלתן הכי לא בריא שאפשר(בכמויות הכי גבוהות שניתן) ועליתן ועליתן עד שבא רגע ההטהרות הזה שבו החלטתן לחזור למסלול הטוב.. אז כן זה קרה לי.. והאמת שנכנסתי לזה בחצי רגל כי אחרי חודשיים בהם בלסתי בכמויות הזויות אמרתי לעצמי"בטח תוך יומיים יהיה לי בולמוס שיחזיר אותי", הרי חודשיים נאבקתי בזה וכל יום מחדש היה לי בולמוס. בצורה מפחידה.
אבל להפתעתי הרבה..לא!
אני עכשיו(ממש עדכני לרגע זה) במחזור ואחרי שאכלתי הרגע 2 מרקים(שניהם ביחד מעלים איזה קילו-קילו וחצי) שוקלת 64 כשלפני בערך שבוע-שבוע וחצי שקלתי כמעט 68
אני יודעת שירדתי ממש מהר, ועכשיו הירידה נהיית יותר איטית, אבל אני כל כך פאקינג גאה בעצמי על העובדה שמאז שחזרתי לאנה לא היה לי בולמוס!!!!!! לא היה לי הרגע הזה של לאכול ברצף 10 חתיכות בשר+3 עוגות+8 משקאות שונים+מאה סוגי פחמימות וכל מה שקיים במקרר. זה פשוט לא קרה.
כי החלטתי שהסיפוק של אוכל, 2 שניות בפה, וטעם שתכלס אנחנו רגילות אליו- הוא הרבה פחות שווה מלהגשים את החלום האמיתי, מלהוכיח לעצמך ולסביבה שאת מסוגלת ולא רק לדבר ולהאמין..אלא באמת לבצע!
הרי..זה לא שמישהו מכריח אותי לאכול, זה לא שמישהו נכנס אליי לגוף ומונע ממני לרזות. זו נטו רק אני שולטת בזה!
וכשיודעים לנצל את השליטה הזו לדבר טוב, ולהנות מזה שהכוח שלך לרזות הוא בידיים שלך, אז עושים את זה!
בבית ספר אני בכלל לא אוכלת, מהבוקר עד הצהריים, זה כבר נהיה הרגל. ואז אני באה הביתה ואוכלת מרק עם קציצות בשר, ואם ממש רעבה בערב אז אוכלת סלט.
כשבא לי מתוק פעם ביומיים-שלושה אני חותכת לי 2-3 פירות עם יוגורט וקצת גרנולה ומתפנקת על זה הכי שאפשר .. נכון שיש בזה לא מעט סוכרים, אבל זה בהחלט עדיף על פני עוגה שתגרור לבולמוס ענקי שיהיה פי 800 קלוריות יותר.
וזה ממש מצליח לי! ואני ממש מקווה שזה יהפוך לשגרת חיים ולא לעוד דרך לרזות, כי זה כל כך מספק לדעת שנכנסים אלייך לגוף רק דברים בריאים, שאת שולטת במה שאת מכניסה לפה, שאת לא עוברת את ה500 קלוריות(ברוב הפעמים) ורואה ירידה במשקל!