היי לכם.

יתכן וזה הפוסט האחרון שאני כותבת כאן, כיוון שישרא עומד על סף סגירה.

אז אם כך, בפוסט האחרון שלי אני אספר לכם על הניצחון שלי.

עידן אמר לי שאם נריב יום אחד, הוא יודע שהשאר (הבנות כי היינו חבורה מאוד מגובשת של 7 בנות והוא) ילכו אליי ויקחו את הצד שלי. הוא אמר שהוא יודע שהן יבחרו בי והוא ישאר לבד.

שנה שלמה חשבתי שהוא טעה, כי הן לא הפסיקו לדבר איתו 90% מהיום (לנה ליאורת ובעיקר דנה). הוא היה איתן במגמות (מחשבים וביולוגיה אני כמובן לא בכיוון בכלל) ודיבר איתן בוואצפ ומה לא. חשבתי שזהו. הוא ניצח. 

הן סיפרו לי עליו מאז שנותק הקשר ביני ובינו. זה לא נשמע בכלל כמו הבנאדם שהכרתי. הוא נעשה למישהו מגעיל ובקשר לחיצוניות הוא הלך עם הזרם. כול כבוד שאולי נשאר לי אליו אחרי הסיפורים שלהן (והמריבה שלי איתו) נעלם כלא היה כשראיתי ושמעתי איך הוא צוחק על דנה בעיקר, על דברים שהם נראים סתם למישהו מהצד אבל לי הפריעו מאוד. למה לצחוק על בנאדם בגלל איך שהוא מדבר? למה לצחוק על בנאדם עשרת אלפים פעם בגלל טעות קטנה? 

בכול מקרה, בואו נגיע להווה. לנה דיברה איתי לפני כמה ימים. היא אמרה לי "מה הקטע עם עידן בזמן האחרון? הוא נהיה ממש מגעיל". אין לכם מושג כמה שמחתי כשהיא תיארה איך היא ודנה כבר לא מתחילות איתו שיחות יותר והם כבר לא מדברים הרבה, אלא בקושי. אין לכם מושג כמה משמח אותי שהן סופסוף רואות מה שניסיתי להסביר להן לפני שנה וחצי בערך - שהוא חרא של בנאדם. ויותר מכול - חרא בתור מישהו שאמור להיות חבר.

הבטחתי להן אז לא לאלץ אותן לבחור. הבטחתי להן להיות נחמדה אליו. למען הקבוצה. ועשיתי זאת. הייתי נחמדה למרות השנאה היוקדת והייתי נחמדה למרות האישיות הנתעבת (אם זה היה מישהו זר שאני לא שונאת אני מניחה שהייתי נחמדה יותר פי 1000).

אני לא מאמינה שניצחתי. אחרי הכול, הן חושבות שהוא חרא ולא אני. הן חושבות שהוא מגעיל, לא אני. 

ניצחתי. בזכות הנחמדות. ניצחתי בזכות הנאמנות. ניצחתי באמצעים כשרים לחלוטין. 

מסקנה: תמיד תהיו נחמדים. זה יהרוס לאויבים שלכם.