רק רציתי להיות מאושרת

חשבתם על בעלי החיים שסובבים אותנו?

הקדשתם לזה מחשבה?

שאלתם את עצמכם אם כיף להם, מה הם מרגישים עכשיו, אם טוב להם...

חישבו על נמלים למשל.

הן חרוצות, לא מתעייפות, עובדות כל היום.

יש מיליונים מהם.

אבל בכל יום מליונים מהם מתים.

הן כל כך קטנות שבצעד אחד אנחנו יכולים לסיים את חייהם.

צעד אחד וכל קיומם יפסק.

ותחשבו על כלבים לדוגמא.

הם כמו רוב חיות הבית כפופות לנו.

חייבים לציית לנו ולעשות כבקשתנו ואם לא, ילכו למקום אחר.

אני באופן אישית צימחונית.

אני חושבת שלהרוג חיות כדי שבני אדם (שיכולים לאכול דברים אחרים) יאכלו אותם זה דבר מזעזע.

דמיינו לכם את זה:

אתם פרה קטנטנה שבאה לעולם.

מאושרת עם אמא ואבא חיה לה באחו.

פתאום ביום שחור אחד לוקחים לה את אבא כדי שלמשהו יהיה סטייק.

ואז אתם גודלים בלי אבא.

פתאום בום לוקחים לכם גם את אמא כדאי שלמשהו יהיה המבורגר.

אז אתם גודלים, מתחתנים,ונולדים לכם ילדים.

ואז לוקחים אתכם, הורגים אתכם, כדי שלמשהו יהיה משהו לאכול.

אכזרי לא?

נכון אני יודעת מה תגידו.

אנחנו מתנהגים לחיות יפה וזה.

אני לא מאמינה לבולשיט הזה.

תאכל או שיאכלו אותך.

זה מה ששלט אז וגם היום.

אנחנו צדים את הפילים בשביל החיטים (הקרניים) שלהם,

צדים את הנמרים בשביל הפרווה שלהם,

מנצלים את הסוסים להנאה,

משתמשים בחיות כדי להמתיק את חיינו ולא אחרת.

קיצור,

בני האדם ממש אכזריים לבעלי החיים.

פעם זה היה להשרדות היום זה כבר הפך להרגל שלא מוכנים להפטר ממנו...