רק רציתי להיות מאושרת

אני לא מאמינה שאני מקדישה לך עוד פוסט.

אבל כנראה שאתה הדבר היחיד שיושב לי במוח.

וזה, חייב להגמר.

אני ואתה לא הולכים לחזור נכון? טוב עכשיו אני כבר בספק.

אני ממש לא בטוחה מה אנחנו כבר.

לפעמים אנחנו סתם החברים הכי טובים, אבל, לפעמים אנחנו גולשים משם ליותר מזה.

ואני מבולבלת.

כי אני לא יודעת מה אני רוצה.

ואני מפחדת. 

כי אני לא יודעת מה אתה רוצה.

אבל אתמול, כשסוףסוף התקשרת ושאלת אם אני רוצה לקפוץ אלייך, לא ידעתי מה אני מרגישה.

אתה אמרת שהתגעגעת אליי. מה אני הייתי אמורה להגיד? "כן גם אני"?

כי אני כן. אבל אני לא יכולה להגיד לך את זה.

אז במקום זה סתם אמרתי "ייאייי(?)" כזה.

אהבלה.

אני פשוט לא יכולה להגיד לך מה אני מרגישה.

זה פשוט מוזר לי מידי.

כאילו אני הולכת לעבור את הגבול.

אבל נראלי שאתה כבר עברת את הגבול ממזמן.

-

אני לא יודעת מה אתה מרגיש כלפי.

אבל אני גם לא יודעת מה אני מרגישה כלפייך

וזה מה שמפחיד אותי יותר מהכל.

-