רק רציתי להיות מאושרת

לילה עכשיו.
אמצע הלילה.
אני שוב לא נרדמת.
הצד הימני של המיטה שקוע כולו, כמוני, מחכה לנשום.

אני לא ישנה כבר חודשים.
כל לילה מחדש, העיניים לא נעצמות.
שוכבת במיטה, עדה לכל רחש, כמעט מחפשת את מה שיעיר אותי.

אני לא יודעת אם אני רוצה לישון כבר או לא.
גם אם אתה לא יודע את זה,
אתה האשם.
אתה לא נותן לי לישון.

פעם לא הייתי נותנת לדבר כזה לקרות.
פעם הייתי יותר עמידה, חזקה, אטומה.
ועכשיו אני לא.
עכשיו אני סתם מישהי שאכפת לה, ולא מצליחה לישון.