ומה אם,
באמת
אני פשוט לא טובה מספיק?
אני על הקצה
כל מחשבה גוררת דמעות,
אין טעם כבר להשתמש בטיפות כי העיניים תמיד רטובות.
עוד שבוע.
רק עוד שבוע אחד.
אני נשברת ומתפרקת ונושמת והולכת והכל ברגע אחד.
מה אם אני לא טובה מספיק?
מה אם אני לא טובה מספיק?
מה אם אני לא טובה מספיק?
הדמעות מכסות הכל.
העיניים שלי רטובות עכשיו כשאני כותבת את המשפטים האלה.
המשפט הזה שובר אותי כי אני מפחדת.
רועדת בעצמות
מהפחד
הפחד שאני באמת לא טובה מספיק.
והכאב בפנים לא מרפה ואני נשרפת ונחנקת והכל סגור בפנים
חיוך על גבי חיוך על גבי חיוכים ואני
נסדקת
למי אני אחשוף את עצמי?
מי יוכל לראות אותי ולהבין?
התגנבתי למיטה של אמא לבכות.
אני מניחה שאני מרגישה יותר טוב.
למרות שהדמעות שלי לא נגמרו
בשנייה אני פותחת את הברז
אני רוצה להרגיש מרוקנת
שלמה.
רוצה לנשום ולא לחשוש
רוצה להסתכל קדימה
ולראות משהו מלבד אפלה.
כרגע הכל כהה
מעופף ומעורפל וחסר
אני רוצה לפרוש כנפיים ולהיות אני
אבל אני חושבת שאני כבר לא יודעת למה אני נהפכתי.
יום אחרי יום אחרי יום
ואני מביטה במראה
ולא מזהה את זאת שניצבת מולי.
עוד שבוע לגיוס ואני מרטיבה את הכרית בדמעות.
הלוואי שהייתי פשוט טובעת בהן ונעלמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Little Geek