רק רציתי להיות מאושרת

חשבתם על בעלי החיים שסובבים אותנו?

הקדשתם לזה מחשבה?

שאלתם את עצמכם אם כיף להם, מה הם מרגישים עכשיו, אם טוב להם...

חישבו על נמלים למשל.

הן חרוצות, לא מתעייפות, עובדות כל היום.

יש מיליונים מהם.

אבל בכל יום מליונים מהם מתים.

הן כל כך קטנות שבצעד אחד אנחנו יכולים לסיים את חייהם.

צעד אחד וכל קיומם יפסק.

ותחשבו על כלבים לדוגמא.

הם כמו רוב חיות הבית כפופות לנו.

חייבים לציית לנו ולעשות כבקשתנו ואם לא, ילכו למקום אחר.

אני באופן אישית צימחונית.

אני חושבת שלהרוג חיות כדי שבני אדם (שיכולים לאכול דברים אחרים) יאכלו אותם זה דבר מזעזע.

דמיינו לכם את זה:

אתם פרה קטנטנה שבאה לעולם.

מאושרת עם אמא ואבא חיה לה באחו.

פתאום ביום שחור אחד לוקחים לה את אבא כדי שלמשהו יהיה סטייק.

ואז אתם גודלים בלי אבא.

פתאום בום לוקחים לכם גם את אמא כדאי שלמשהו יהיה המבורגר.

אז אתם גודלים, מתחתנים,ונולדים לכם ילדים.

ואז לוקחים אתכם, הורגים אתכם, כדי שלמשהו יהיה משהו לאכול.

אכזרי לא?

נכון אני יודעת מה תגידו.

אנחנו מתנהגים לחיות יפה וזה.

אני לא מאמינה לבולשיט הזה.

תאכל או שיאכלו אותך.

זה מה ששלט אז וגם היום.

אנחנו צדים את הפילים בשביל החיטים (הקרניים) שלהם,

צדים את הנמרים בשביל הפרווה שלהם,

מנצלים את הסוסים להנאה,

משתמשים בחיות כדי להמתיק את חיינו ולא אחרת.

קיצור,

בני האדם ממש אכזריים לבעלי החיים.

פעם זה היה להשרדות היום זה כבר הפך להרגל שלא מוכנים להפטר ממנו...

בחיים יש הרבה שינויים.

שינויים גדולים וקטנים.

וכל אחד מהם פותח לנו דלת חדשה שלא ידענו על קיומה.

יש שינוי קטן כמו לנסות מאכל חדש.

אם אתה תאהב את המאכל אז הנה, נפתחה לך דלת שלא הכרת.

וישנם גם שינויים גדולים כמו מעבר דירה לעיר חדשה.

השינוי הזה בעצם מורכב מהרבה שינויים קטנים.

וכל שינוי קטן יכול להוביל לדרך חדשה.

כל שינוי יכול לקרות בטעות קטנה אך יכול להוביל לחוויה גדולה.

אבל בעצם קשה לנו לעבור שינויים.

נגיד יש שתי דרכים ללכת לבית הספר,

ארוכה וקצרה.

ואתה תמיד הלכת בדרך הארוכה כי זה מה שהכרת כל חייך.

זאת בשבילך הדרך הנכונה.

אבל מה אם תלך בדרך האחרת, הקצרה, ותראה שהיא טובה יותר?

מה תעשה אז?

תעזוב את המוכר והבטוח בשבילך למען דרך שאולי יותר טובה אבל היא לא מוכרת ושונה?

זה לא קל.

בעצם זה די קשה.

אבל לפני כל שינוי מגיעה החלטה.

לפני השנוי הגדול אתם צריכים לבחור, האם לעשות אותו או לא?

האם כדי לי לעזוב את הבית, המשפחה, החברים כדי ללמוד בח"ול?

האם כדי לי לנסות ולטעום מאכל חדש שעד כה חשבתי למגעיל?

האם כדי לי לנסות למצוא עבודה יותר טובה וגם לעבור דירה?

כל החלטה מתחילה ב"אם כדי לי..." וצריך לחשוב היטב.

האים באמת כדי לי? או לא?

אף אחד לא אמר שהחלטות זה דבר קל וגם לא שינויים.

אבל אנשים עושים זאת בכל יום.

אנשים בוחרים ומשנים החלטות כל הזמן כי ככה עובד העולם.

תמיד יהיו את אלה שנשארים בדרך הבטוח ולא לוקחים סיכונים מיותרים, אבל תמיד יהיו

אלה שמנסים כל דבר לפני שהם מחליטים.

 לא משנה מה תבחרו תזכרו שאתם חייבים להיות שלמים עם ההחלטה הזאת.

כי החלטה היא זאת שקובעת האם תעשו את השינוי.

אני לא מבינה למה אנשים בוחרים להעריץ מפורסמים.

פשוט לא מבינה את זה.

למה להעריץ משהו שאפילו לא יודע על קיומך?

למה לשמוע את השירים שלו, לקנות את האלבומים שלו, לתלות פוסטרים שלו אם את לא תפגשי אותו בחיים?

אני לא מבינה.

אין צדק בעולם.

מפורסמים הם עשירים. מאוד עשירים.

יש ילדים בעולם שרעבים וחולמים על פרוסת לחם קטנה שתספק אותם ואת משפחתם ליום שלם, אבל יש מפורסמים שמרגישים צורך דחוף שיהיה להם 

פרארי. 

אני לא מבינה.

כאילו מה?

מה???

פשוט אין צדק בעולם.

למה יש אנשים כל כך טובים שצריכים למות מרעב רק בגלל שנתקעו עם אבא בכלא ואמא מסוממת?

למה אנשים צריכים לחיות חיים מלאי סבל רק בגלל שנתקעו בחיים מקוללים?

איפה הצדק פה?

צודקים.

אין צדק.

אף פעם לא היה.

זו הסיבה שגם יש מעמדות.

בין חברים, אנשים, מחוזות, מדינות.

אין צדק.

אנחנו לדוגמא אומרים שאנו שייכים למעמד הגבוה (העשיר) או מעמד הבניים, או עניים.

אבל אני מאמינה שכל אדם שהוא נולד מקבל הזדמנות לחיים מושלמים.

הוא רק צריך לנצל אותה.

אם משהו לקח את ההזדמנות הזאת, כלומר השקיע, ניסה, התאמץ, מה הסיבה שהוא לא יצליח?

אין שום סיבה.

חוץ...

מהסביבה.

אם ההורים שלו היו נגיד פושעים וגנבים אז לא יהיה מפתיע אם גם הילד יצא כך.

או אם ההורים היו שותים אז הילד היה לומד לשתות מגיל מוקדם וזה כבר מתכון לחיים לא טובים.

אז פשוט אין צדק בחיים.

ואנשים,

כאשר אתם מתלוננים על בגדים, שכנים, אוכל, ואומרים שאין צדק בחיים, תחשבו שוב.

יש לכם הכל.

בית-יש

משפחה-יש

אוכל-יש

חברים-יש

אז מה עוד צריך בחיים?