כאילו מה
למה אני כזאת.
"I don't have any friends. I make cute boys fall in love with me, and then make them my puppies."
לא פלא שאין לי חברות בנות
כולם שונאות אותי על זה.
אבל זאת אני
פלרטטנית
זנותית
כלבה.
יש לי חבר
ואני מפלרטטת עם בחור שצעיר ממני בשנתיים ומושכת אותו כמו לא יודעת מה
ואין לי בושה(?)
למה אני ככה
כזאת כלבה.
מה נסגר עם חיי
אני נושמת והולכת וזזה וכל המוח שלי בלאנק.
פשוט פוף אחד גדול.
כבר כמה זמן שמאוד קשה לי להתרכז
לחשוב עד הסוף.
אני מתחילה לדאוג.
הכל עננים בראש שלי וזה מתחיל להפחיד.
ואני דואגת. כל הזמן.
מפחדת עליי. עליו.
כי הוא כזה חייל קרבי ודפוק.
הדפוק שלי שצוחק ש"עוד דקה מלחמה"
ולא מתאים לי עכשיו מלחמה כי אני רק רוצה להיות איתו.
ואני רק רוצה להיות מאושרת
ואני חושבת שמשהו שבור אצלי
והכי דפוק אצלי - אין לי שום מטרה לתקן את מה ששבור אצלי.
אין לי כוחות.
אין לי כוחות לשום דבר.
רק רציתי להיות מאושרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Little Geek