A CREEP

אני  כול כך משועממת עד שהתחלתי לקרוא את הפוסטים הישנים של עצמי ולבקר על עצמי על תכנים הנוראיים שאני מפרסמת ועל הרושם הנורא שבטח יצרתי.

או שחושבים שאני ילדה שמאוהבת בכול בחור חתיך שעובר ( כמו בפוסטים על אביב, או דילן או אורי )

ונראה לי שזה בערך הרושם העיקרי

למרות שחיי האהבה שלי מלבלבים רק בתוך הראש הקטן והמעוות שלי

ובכלל החיים שלי לא מעניינים, או מרתקים או שווים בלוג

והסיבה העיקרית למה אני הגעתי לכאן היא כדי לחטט בחיים של אנשים אחרים כי לי אין חיים משל עצמי. ובשלב מסויים חשבתי " היי אלי, אולי גם את תכתבי בלוג? זה יכול להיות נחמד"

וכן זה נחמד.

ומי האמין שאני כבר חצי שנה כותבת כאן?

זה בערך כול תוחלות החיים של כול היומנים הסודיים ( והיו הרבה כאלו) שאי פעם היו לי לאורך כול ה-15 שנים הללו.

אז איזה כייף לי, שמערכת היחסים הארוכה ביותר שניהלתי ( לא רק בהקשר רומנטי) זה עם בלוג

כמו שאומרת מיכל

ייאי לי

פשוט ייאי לי...

....