A CREEP

היום זה יום ההולדת של סבא שלי, אז נסענו כולנו אל סבתא שלי שגרה באשדוד. שמחתי לצאת קצת מהבית להרגיש את הקור והגשם על פניי. לחוש את החורף הזה, שמגיע פעם בשנה למשך שבוע, להרגיש את משב הרוח שמפזר את שערי ,לקרב את כפות ידי הקרות אל לחיי.

להרגיש קצת את הקור שחודר אל עצמותיי ומשתק את הרגשתי.

אני אוהבת את החורף. יש משהו כול כך קסום בעייני באווירה הקודרת, כול הצבעים שנשטפים מהנוף ומשאירים את הבניינים והאנשים בצבעים אפרוריים.

כשהטמפרטורה צונחת החיוך שלי נמתח על פניי.

לשבת ליד התנור החם, עם ספר טוב ומעניין ( האיש שחשב שאשתו היא כובע לכול מי שהתעניין) עם ספל תה חם על השולחן הקטן לצידי. breaking benjamin בשיא העוצמה מכים את עור התוף שלי אך הבית כול כך שקט.

כול אחד בעיסוקיו.

רגעים קטנים שגורמים לי לשכוח שמחר יש לי מבחן במתמטיקה ופשוט להתמוסס ולהתמכר אל הרוגע המדהים הזה.