לא נראה לי שמבצע "צוק איתן" תופס תאוצה בתקשורת העולמית, אבל גם אם שולחים איזכור אז זה רק על ההפצצות שיש פה.
הם כבר רגילים לזה. כל מי שגר באירופה או במערב הכדור שלנו יודע שבמזרח התיכון זורקים פצצות. ככה הם מכירים אותנו, האלה שתמיד במלחמות.
כבר מהיום הראשון של המבצע כל ערוצי החדשות חיכו לתגובה של האו"ם וארצות הברית, כדי לדעת האם הם תומכים, אם הם יעזרו או שמה שהם חושבים זה שאנחנו לא יצאנו בסדר. אז דובר הבית הלבן כבר הגיב ביום השני, וג'ון קרי אמר שהוא תומך בזכות שלנו להגן על עצמינו אבל עדיין חושב ששני הצדדים צריכים לעצור את המתקפות. קיצר, בולשיט של פולטיקאים.
לפי מה שראיתי ערוץ סי אן אן שלח כתב לעזה והראה את ההריסות וסיפר על כל הפצצות שישראל שולחת וכדי לסחוט לאנשים עוד קצת את הלב שם לידו שורה של ילדים ואזרחים כביכול חסרי אונים. בבי בי סי הבריטים ראיינו אישה פלסטינאית שאומרת שצה"ל תוקף את בתיהם מבלי סיבה, כאילו הם לא עוזרים לפעילי טרור לשלוח משם טילים. לעומת זאת בי בי סי גם פירסמו שכל התמונות שבהם החמאס משתמשים כדי להראות את כל הפעולות שישראל עושה בעזה כדי להרוס אותם זה בעצם תמונות מעירק אירן וסוריה משנים קודמות. רק כתבה אחת ראיתי בערוץ אמריקאי שאני לא זוכרת את שמו שהראה התקפה של עזה על ישראל ואיך כל האזרחים רצים למקלטים. בשורה התחתונה, חוץ מלהראות כמה מסכנים עזה ולהגיד אמירות שבתכלס לא עוזרות בכלום אין לנו כל כך מה לחפש שם בתקשורת העולמית.
העולם לא מראה חשיבות למה שקורה פה אבל עדיין נותן לעצמו את הרשות לשפוט אותנו על כל מעשה קטן שאנחנו עושים.
היום הייתה ועידת ביטחון של האו"ם בגלל מבצע "צוק איתן". כשמזכ"ל האו"ם פתח בסקירה כללית את הפגישה הוא אמר שהוא "מגנה את הירי מעזה ומגנה את השימוש המוגזם בכוח של ישראל." כי כשאנחנו מנסים להגן על עצמינו בכך שלהרוס להם את מקומות השיגורים אז זה נחשב למוגזם, אבל כשהם תוקפים אותנו במטחים לעבר הארץ אז זה פחות גרוע.
לבסוף, כמו פוליטקאי מן המניין הוא ביקש להפסיק את ההתקפות משני הצדדים ודיבר על כמה שצריך להפסיק את האלימות ושכאן יש לנו את האפשרות לעשות זאת. מילים בלי מעשים. אני בכלל לא רוצה לדבר על הנציג הפלסטינאי (שגרם לי לקלל את העולם הזה כבר כמה פעמים) שהציג אותנו כמפלצות ואותם כעם קטן שסובל ומיוסר, וביקש מכל מדינות העולם להפעיל עלינו לחץ כדי להפסיק.
אין ספק שההסברה שלנו השתפרה לאורך הנסיון שלנו עם כל המבצעים. ב"עופרת יצוקה" היה לנו נורא קשה להתמודד עם העולם בגלל תחום ההסברה שקצת התפקשש לנו. אבל 4 שנים לאחר מכן ב"עמוד ענן" בהחלט שיפרנו את השם שלנו ולא נשארנו חייבים. עכשיו כשאני קצת יותר בעניינים ויותר מודעת ויודעת דברים אני מבינה שלא משנה כמה נסביר לאנשים איך החיים במדינה שום דבר לא ישנה אותם.
כשהנציג שלנו, רון פרושאור, דיבר הוא השמיע באו"ם אזעקה והסביר לאנשים שיש להם 15 שניות לברוח למקלטים. הוא הסביר שחמאס מבקשים מהאזרחים לעלות על הגגות ולשמור עליהם. איך שהם משתלטים על בתיהם בלי התחשבות ויורים משם טילים, כי הרי צבא שתוקף בית של אזרח זה פשע נגד האנושות. כמובן שהנציג הפלסטינאי יכחיש הכל, הרי הוא צריך לצאת הקורבן ואנחנו הזאב הגדול שבא להפיל את הכל.
אני גאה בדברים שפרושאור אמר ואיך שהוא העביר את זה עם האזעקה. אני זוכרת גם שלפני כמה שנים כשפרס היה בכנס של ועדה או מסיבת עיתונאים הוא שאל את אחד האנשים "איך אתה תגיב אם יזרקו על הבית והמשפחה שלך טילים ויהיה לך כמה שניות ספורות להגן על עצמך?". אבל אני לא חושבת שדברים כאלו יגרמו לאנשים להבין את העניין, כי כמה אפשר להגיד שאנחנו תחת מתקפה של טילים, הרי הם רגילים לזה, הם הרי רואים אותנו כ"האלה שתמיד במלחמה". מה שאני רוצה לראות יותר מהנציגות הישראלית זאת תקיפות. להגיד שאנשים שלא חיים במזרח התיכון לא יכולים לשפוט אותנו. דברים שרואים מכאן לא רואים שם. אי אפשר שהתקשורת העולמית תראה רק את הצד של עזה, הרי בשביל טנגו צריך שניים. העובדה שישראל נחשבת למדינה ולנו יש צבא מסודר לא אומר שאנחנו יותר תקיפים או מוגזמים מהחמאס. הם לא נותנים לנו אפשרות לחיות את החיים שלנו בשלום, הם עושים את כל הטרור ואנחנו רק משתמשים בזכות שלנו להגן על עצמינו. אנחנו אלה שחיים תחת פחד מארגון טרור, לא ארצות הברית ולא אירופה.
בשבילי הדיבורים של הפוליטיקאים לא מעניינים, כי בסופו של דבר רק הדעות של האזרחים בכל העולם משפיעים, וכשהתקשורת בוחרת להראות רק צד אחד של המלחמה אז למילים שלהם אין משמעות.
רק להבהיר לסוף, התסכול שלי והכעס שלי הוא לא על ערבים, פלסטינאים או עזה. אלה על התקשורת העולמית שמחליטה לצייר את מבצע "צוק איתן" לפי מה שנוח לה, ועל איך שהם נותנים לאנשים לאכול בכפית את הבכיינות של החמאס ונותנים רק להם במה. המלחמה האמיתית כבר לא רק צבאית, אלה גם תקשורתית.