שאלה/ אמרת שאנחנו אמורים להמנע מאנשים שמעוררים אצלנו טריגרים. אבל זה פשוט בלתי אפשרי. יש לי את התחושה שכל בן אדם הוא בעל מחשבות מופרעות. לא רק בנות אלא גם בנים שנוטים להגביל את הצריכה הקלורית שלהם, אובססיבים לכושר וחיטוב, רואים סוכר ושומנים כמו משהו ממש רע או רק מדברים על להיות שמנים או על השמנה. כל החברה הזו שאנו חיים בה רק מתעניינת ברזון ובמאכלים "רעים". רובם בעלי משקל נורמלי ותקין אבל עדיין בעלי המחשבות האלו. אני לא יודעת כיצד להתמודד עם זה. תשובה/ טעות. זה מה שאת רואה דרך העיניים של הפרעת האכילה שלך. לא כולם אובססיבים כלפיי כושר ומגבילים את הצריכה הקלורית שלהם, אם יש 45 איש עם מערכת יחסים תקינה עם אוכל ו5 אנשים שלא, את איכשהו תעוותי את התמונה לכך שמדובר ב"כולם". גם אני הייתי ככה. אני רואה את זה כל הזמן אצל אנשים הסובלים מהפרעת האכילה: דיבורים על כמה שהעולם הזה חולה בהפרעות אכילה. נחשי מה? העולם הוא לא רק אנשים צעירים בעולם המערבי. אנשים בעלי הפרעת אכילה גם נוטים לנתח את הכל יתר על מידה. לדוגמא: אם חבר שלך אוכל יוגורט דל שומן במקום אחד עשיר בשומן, אז פתאום מדובר בהפרעת אכילה. הפרעות אכילה גורמות לאנשים לפתח תודעה מאוד פרנואידית, לא מציאותית ובעיקר מוקצנת.
דמייני שני אנשים שמסתכלים על העמוד הראשון בעיתון. בדף הקדמי יש חדשות רבות על מלחמה, פוליטיקה, כלכלה, אירועים וכו וגם כותרת לגביי איך לאבד שני קילו. באילו חדשות יבחין האדם עם הפרעת האכילה לעומת האדם הבריא? אנחנו רואים את מה שהמוח שלנו רוצה לראות. דוגמא אחרת. אדם עם הפרעת אכילה ובחורה פמיניסטית (ללא הפרעת אכילה) נמצאים בחנות צעצועים ומסתכלים על בובת ברבי. האדם עם הפרעת האכילה ישים לב לרזון והחוסר ריאליזם שבגוף של ברבי, בזמן שהפמיניסטית תשים לב לגביי האופן שבו הבובה מייצגת את הנשים כאובייקט שהמטרה היחידה שלו הוא להראות טוב ולענג גברים ואיך זה מייצג את היחס לנשים בחיי היום יום וכו. וילדה קטנה ככל הנראה פשוט תחשוב "וואו, זאת בובה נחמדה עם שמלה יפה". האם אנחנו חיים בעולם עם הרבה מאוד פוקוס על דיאטות? כן. האם אנחנו חיים בעולם עם כל כך הרבה התמקדות על דיאטות כמו שאנשים עם הפרעת אכילה חושבים? לא.
שאלה/ אם כושר גורם לך לשמחה ולאכילה אז למה לא בעצם? קאסי מהבלוג בלוגיאטיס נראית כמו האישה הכי שמחה בעולם בערך. תשובה/ היא אישה שמגבילה מאוד, אבל מאוד, את התזונה שלה (דלה בפחמימות, עשירה בחלבון) ודוגמא קלאסית של מצב הרעבה. בסרטון שבו היא מראה מה שהיא מתארת כיום רגיל בתזונה שלה, היא אוכלת מתחת ל1500 קלוריות וגם מתאמנת. כן, היא שומרת על משקל בריא. היא לא מאבדת משקל. 1500 קלוריות זה בערך מה שאישה שורפת רק על ידי שכיבה בקומה, ללא תזוזה, רק בשביל לשמור על הלב שלה פועם ושהתאים בגוף שלה יתפקדו כראוי. מי רוצה לשמור על המשקל על 1500 קלוריות עם התעמלות, כשאתה יכול לשמור על המשקל עם 2500 או יותר ולקבל יתרונות נוספים כמו גוף בריא עם פאקינג אנרגיה כדי לתפקד כראוי? קאסי ניראית כמו אישה מקסימה ומתוקה בכל דרך אפשרית, אני מניחה שהיא לא רוצה לגרום לשום נזק, אבל נראה כי יש לה השפעה שלילית על אנשים בשיקום. דיברתי עם גברים ונשים רבות שעברו שטיפת מוח בשביל להאמין ש1500 קלוריות עם המון חטיפי חלבון זו הדרך לבריאות. דיאטה שעשירה בחלבון כמו שלה ודלה בפחמימות ובקלוריות, עלולה להיות הרסנית לגוף שלנו. אני לא נגדה כבן אדם, אני נגד מה שהבלוג שלה מייצג והאופן בו היא מציגה כושר ועושה ממנו כסף. שמת לב מתישהו איך היא מכנה את הסרטונים שלה ביוטיוב? אני לא רוצה לומר בעצמי בשביל לא ליצור טריגרים לאף אחד. ועוד דבר קטן, כמה שאדם נראה שמח, זה לא בהכרח מייצג כמה הוא באמת שמח. קבלי את זה מאדם שסבל מדכאון קליני לאורך חמש השנים. אולי היא שמחה, אולי לא, אבל החיוך שלה לא מהווה אינדיקציה לשמחה כמו ששלי לא היה. לגוף שלה לא אכפת לגביי כמה "שמחה" היא, היא בן אדם שמאוד מגביל את התזונה שלו, מה שיוביל להשלכות.
ורק בשביל לאשר את כל הדבר הזה שחפרתי עליו כאן, הנה סרטון שקסי עשתה ממש לאחרונה, שמתאר את מצב ההרעבה שהיא עברה (או עדיין עוברת?) ומהי התמונה האמיתית של עולם הכושר והחיטוב. יש לציין שאני מאוד מעריכה אותה על כך שיצרה את הסרטון הזה, וחשפה טוב טוב כמה ההשלכות של דיאטות עלולות להיות הרסניות עבור הגוף שלנו. מה שמצער שהיא ממשיכה לשווק דיאטות הרסניות, נמוכות מאוד בקלוריות לצד התעמלות רבה מאוד ללא תמיכה תזונתית.
שאלה/ מה שאני לא מבינה הוא שיש אנשים ללא הפרעת אכילה שמאוזנים מבחינת אנרגיה ואוכלים בהתאם לרעב ולחשקים שלהם ועדיין הופכים ל"חטובים" יותר אם הם עוברים מאורך חיים שלא כולל התעמלות לאורך חיים שכולל התעמלות באופן סדיר. אבל עדיין אני מקבלת את הרושם ממך ומהאתר youreatopia שלא ניתן להגיע לתוצאות כאלו מבלי לפגוע בגוף? האם הבנתי לא נכון?
תשובה/ אם אדם מתחיל להגביל את הצריכה הקלורית שלו כדי לקבל אחוז שומן נמוך יותר מאחוז השומן שאמור להיות לו, מה שהרבה מהאנשים שאת מדברת עליהם עושים, הם פוגעים בגוף שלהם. זו האמת העצובה. הרבה מהאנשים האלה ניראים כאילו הם חיים חיים שמחים ובריאים, אבל אני מדברת עם כל כך הרבה מהאנשים האלה, והמציאות היא שונה, מאחוריי הפילטרים של האינסטגרם והשייק חלבון. הרבה חווים אובססיה לאוכל, בולמוסים, איבוד המחזור, תחושת קור, לחץ (במיוחד אם הם לא יכולים להתאמן כמו שתיכננו), כעס, חילוף חומרים איטי (שמירה על המשקל על 2000 קלוריות או פחות), תחושת אובדנות, חוסר רצון לתקשר עם אחרים וכו. עם זאת, יש אנשים שבונים שרירים עם התעמלות, מה שגורם להם להראות חטובים יותר ללא ירידה מכוונת באחוז השומן. אין שום בעיה עם אנשים בריאים לחלוטין שאוכלים מה שהם רוצים ומתאמנים, התעמלות היא אחת הדברים הטובים שיש לחיים להציע, וכן יש אנשים רבים ובריאים שמפתחים שריר ומתחטבים אבל מבלי להתעלל בגוף שלהם באמצעות הגבלה קלורית או התעמלות קיצונית. הבן זוג שלי התאמן במשך שנים רבות, יש לו מסת שריר נורא גבוה אבל הוא מאוד בריא נפשית ואין לו שום בעיות במערכת יחסים שלו עם אוכל והתעמלות. הבעיה מתחילה כשבן אדם פוגע בגוף שלו על מנת להגיע לתוצאות שהוא שואף אליהן, לא רק פיזית אלא גם נפשית.
בנוסף חלק מהאנשים שאת מדברת עליהם עלולים לחוות אובר-שוט (עלייה במשקל מעבר למשקל שהגוף רוצה להיות בו) לפניי (לעיתים קרובות יש סיבה מדוע אנשים משנים את אורך החיים שלהם) ואז חוזרים לנקודת האיזון של הגוף שלהם, מה שלא מסוכן אלא להפך. הסברתי סיבות מדוע לעיתים אנשים שוקלים יותר מהמשקל הטבעי שלהם כאן. אני אתן שתי דוגמאות:
טניה בעלת BMI טבעי של 24. היא מתחילה להגביל את התזונה שלה ומתחילה לצרוך 1800 קלוריות והיא מתעמלת בצורה קיצונית. היא יורדת לBMI 21. אנשים מחמיאים לה על הירידה במשקל, אבל האמת היא שהיא מגבילה את התזונה שלה וחווה השלכות לכך. היא שמה לב לכך שהיא מתחילה להיות אובססיבית יותר לגביי אוכל, המחזור שלה נהיה לא סדיר והיא חווה מחשבות מופרעות ושינויים באישיות- בקיצור, היי, מצב הרעבה. היא הופכת מבן אדם שמח, שנוהג לצאת עם חברים, לנערה שמעדיפה לבלות את הימים שלה בחדר כושר או בבישול ארוחות בריאות. התוצאה: לטניה יש בעיה (למרות שהיא או אחרים לא מבינים את זה).
מיכאל נמצא בBMI טבעי של 22, אבל בגלל הדכאון שהוא חווה הוא הופך להיות פחות פעיל והוא חש תאבון מוגבר בעקבות הדיכאון (אחת מתופעות הלוואי של דיכאון היא תאבון מוגבר) ומגיע לBMI 27. הוא עדיין רזה עבור גבר ולא נראה "שמן", אבל הוא נמצא מעל המשקל הטבעי של הגוף שלו. מיכאל מתחיל להחלים מהדיכאון שלו. סימני הרעב שלו מתאזנים, הוא מתחיל להתאמן יותר (אבל לא באופן אובססיבי), והמשקל שלו יורד ומתייצב בחזרה על נקודת היעד שלו, BMI 22.
התוצאה: למיכאל אין בעיה.
שאלה/ אני רוצה לקנות אבקת חלבון אבל הלכתי לחנות והבחור שעבר שם אמר לי שאם אני לא מתאמנת, האבקה תגרום לי להשמין בגלל שהיא מיועדת רק לאנשים שעושים פעילויות כמו קרוספיט ודברים כאלו. האם זה נכון?
תשובה/ 1. את לא צריכה אבקת חלבון. אני שמחה שהבחור היה כנה איתך לגביי העובדה שאת לא צריכה אותה. אבא שלי, שעושה אימוני כוח, היה בזמנו בעל חדר כושר והוא בעל רישיון כמאמן כושר, אמר לי את אותו הדבר. הוא אפילו כעס מעט. "למה לעזעזל את קונה אבקת חלבון?" "בגלל... ש... זה בריא? כולם משתמשים באבקות חלבון. גם אתה!" "אני משתמש בה מידיי פעם לאחר אימוני כוח, למרות שאני לא באמת צריך את זה. אני גבר גדול שעושה אימוני משקולות! ברצינות, תפסיקי את זה, זה נטול פואנטה. תאכלי אוכל נורמאלי!".
2. אם את משתמשת באבקת חלבון, היא לא בהכרח "תעשה אותך שמנה". מה שהבחור בחנות התכוון לומר הוא שאבקת חלבון לא הופכת אותך באורך קסם לערימת שרירים מהלכת. אתלטיים צריכים יותר חלבון מאנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית ברמה שלהם (עם זאת, לא בהמון). לחלבון יש אנרגיה (כלומר קלוריות). צריכת קלוריות גבוהה יותר מכמות הקלוריות שאת שורפת גורמת לך להעלות במשקל, מה שגם אומר עלייה בשומן גוף. אם את מנסה לעלות במשקל, תדלגי על אבקות החלבון. למרות שאת יכולה לעלות בשומן גוף עם חלבונים בידיוק כמו עם שומנים ועם פחמימות, לכי על האופציה האחרונה. יותר מידיי חלבון מקשה על הגוף שלך, במיוחד על הכליות. הוא מקושר להרבה בעיות בריאותיות כמו סוגים מסויימים של סרטן וכשל כלייתי.
אל תביני אותי לא נכון, את צריכה חלבונים, אבל עדיין לא שמעתי על אדם בשיקום שאכל "מעט מידיי חלבונים" (מלבד החברה הטבעונים שאוכלים תזונה עשירה בפחמימות ודלה בחלבונים ושומנים HCLF/80/10/10) יש עכשיו איזה שגעון כלפיי חלבון, ואנשים בעלי הפרעות אכילה נוהגים לעקוב בהדיקות אחריי כל שיגעון דיאטה שיש. שימו לב לדיאטות דלות בפחמימות לדוגמא. הפרעת האכילה "הישנה" הייתה (באופן מאוד כללי) פירכיות אורז, תפוחים, קרקרים, יוגורטים וכמויות קטנות ותכופות של ממתקים ושוקולד. עכשיו זה עוף, חלבוני ביצה, פנקייקים מחלבון, חטיפי חלבון, שייק חלבון, דייסת חלבון, לחם חלבון, ממרח חלבון- אנשים אוכלים את זה, שותים את זה, מטגנים את זה, מריחים את זה, ברצינות אנשים עלולים להתחיל גם להתקלח בחלבון וללבוש חולצות #חלבון (החלק הגרוע הוא שאנשים באמת עושים את זה), אני כל כך עייפה מזה. אבוקדו, סלמון ושמן זית פתאום לא מפחידים כל כך כמו לחם, פסטה ותפוחי אדמה. אורתורקסיה היא לא באמת סביב בריא VS לא בריא, זה מה שאנשים והחברה מייצגים כבריא. אורתורקסיה והפרעות אכילה בכלל, סובבות סביב שליטה. אף פעם לא סביב בריאות. בריאות לא כוללת מחלות נפשיות. יותר מידיי חלבון זה לא בריא, מעט מידיי קלוריות זה לא בריא. עכשיו תצאי מחנות הכושר ותלכי למכולת ותקני לעצמך שוקולד, לא חטיף חלבון מחורבן.
שאלה/אני מרגישה אשמה כשאני רואה בנות חטובות שאוכלות פחות ממני. האם יש לך טיפים כלשהם לגביי איך להפסיק להשוות את עצמי לבנות אחרות?
תשובה/מי הבנות החטובות האלו? האם אלו בנות עם הפרעת אכילה מגבילה? אם כן, הן לא "חטובות" ובריאות. תקראי את הפוסט הזה. תעשיית הכושר-כושר (פיתוח גוף) אינה בריאה. טריגר: אמא שלי הייתה ספורטאית. בזמן התחרויות שלה הBMI שלה ירד ל17.4, מה שמוגדר כBMI אנורקסי, למרות העובדה שהיא הייתה מאוד שרירית וגדולה למראה, לא כמו הבנות הרזות שנחשבות לחטובות בבגדי ים שאנחנו רואים היום. היא הייתה נטולת שומן גוף לחלוטין. היא איבדה את המחזור שלה ליותר משנה, למרות שהיא חזרה למשקל הטבעי שלה מהר מאוד לאחר התחרויות. תוכנית התזונה שלה לפניי תחרויות הייתה קיצונית, לפעמים בעלת צריכת קלוריות נמוכה כמו 600 (!) קלוריות ליום. עובדה מעניינת- היא סיפרה לי שהיא מעולם לא הייתה אובססיבית לאוכל כמו בזמן שהיא הייתה בתת משקל ובתת תזונה. בזמן התחרויות הספורטאים היו גם מאוד מיובשים כדי להראות רזים במיוחד. אנחנו מוקירים את הספורטאים האלו על כך שהם ניראים בשיא הכושר שלהם, אבל למעשה הם נמצאים במצב הפיזי הכי גרוע בחיים שלהם- מיובשים, מורעבים, בתת משקל, נטולי שומן גוף. זה מיועד גם לכל הבנים שמתמודדים עם בעיות בהערכה עצמית ורוצים להראות כמו הבודי-בילדרים. זה לא אמיתי, והספורטאים האלו נראים ככה רק לתקופת זמן קצרצרה. ובכן, אם אמא שלי לא הייתה מפסיקה את קריירת בניית השרירים שלה, אני לא הייתי כאן היום. האם זו יכולה להיות מוטיבציה עבורך? אם תהפכי להיות כמו הבנות האלו ותאבדי את המחזור שלך, את לא תוכלי לייצר בן אדם מגניב מתוכך. אז הדוגמא מלמעלה היא לגביי בודי בילדרים, אבל אותו הדבר כלפיי הבנות הרזות האלו שאנו רואים כחטובות. אנחנו שטופי מוח על ידי המדיה, במיוחד רשתות חברתיות כמו אינסטגרם ובלוגים, רואים נשים עם משקל נמוך ומעט שומן גוף כמשהו בריא. האמת היא שלהיות בתת משקל ולהיות בעלת מעט שומן גוף זה דבר לא בריא/טבעי כמעט לכל הנשים. ההשלכות והתופעות לוואי לכך הן אמיתיות ושכיחות.
בפעם הבאה שאת מרגישה חרא מלראות את אותן בנות חטובות באינסטגרם עושות פרצוף ברווז מול המראה, תזכירי לעצמך שמדובר בהפסד שלהן. הן אלו שמבזבזות את החיים שלהן וימצאו את עצמם עם אוסטאופורוזיס (דלדול העצם) וללא ילדים בגיל 40, הן אלו שימותו מוקדם, יבזבזו שעות על גבי שעות במשהו נטול פואנטה, במקום לחיות, להרגיש ולראות את העולם. כמה פאקינג עצוב זה שייזכרו אותך בשל האופן שבו ניראית ולא האופן שבו חיית והתנהלת? תפסיקי לעקוב אחריי בנות כאלה באינסטגרם ותמנעי מהאנשים האלה ומהסביבות האלו. החיים הם יותר מכך. כשיש לך הפרעת אכילה, קשה לראות את זה. שיקום ייגרום לך לראות את האמת ואת תהיה פחות רגישה לטריגרים.
שאלה/ אני נער בן 17 והייתי רוצה לדעת האם זה אפשרי להחלים לחלוטין ועדיין לשמור על מראה חטוב (אני מרגיש שיש לחץ חברתי שאומר שאני מוכרח להיות עם קוביות כגבר) האם זה אפשרי לא להגביל את האכילה שלי ועדיין להראות ככה?
תשובה/ הייתי אומרת שזה אפשרי להשתפר, אבל לא להחלים לחלוטין, אם אתה עדיין אובססיבי לגביי המראה שלך. עם זאת, גברים יכולים להתמודד עם אחוז שומן גוף נמוך לעומת בנות ללא דיאטות אובססיביות. הכל מתחיל ונגמר בגנטיקה. שיקום אומר לקבל את המידה שלך ואת הגוף שלך. לאף אחד לא אכפת לגביי איך הגוף שלך נראה. אני נערה, ואני אהיה כנה ב100%: לא אכפת לי. והדבר הכי גרוע שאני מכירה, הוא הבנים השריריים האלה שעפים על עצמם. תסמוך עליי, התחילו איתי הרבה כאלה, ואף אחד מהם לא מצא חן בעיניי. אני לא נמשכת לגוף שלהם, אלא לבן אדם שבהם. אני נמשכת גם לבנים "שמנים" וגם לבנים "רזים".
מאיפה הלחץ הזה? זה מגיע ממך. אנשים למדו שהם לא טובים מספיק על ידי עיתונים ומגזינים, אבל אנשים סביבך חושבים שאתה הרבה יותר מרק טוב מספיק. מעולם לא שמעתי גבר או אישה אומרים "אני מחבב אותה אבל אין לה גוף וואו". תשאל את עצמך "עבור מי אני רוצה להראות חטוב?" ככל הנראה, אתה תראה בכושר לאחר שיקום, אבל הבעיה היא שככל הנראה לא תראה את עצמך ככזה, ותמשיך לשאוף עבור אידיאל לא ריאליסטי ותמצא את עצמך ככה: מבטיחה לך, הבנות האלו לא מצטלמות איתו כי הן מוצאות אותו למושך.
שאלה/ למה אני לא יכולה להתאמן במהלך השיקום על מנת לעלות מסת שריר ולא רק מסת שומן?
תשובה/ כבר עניתי על זה פעמים רבות, אבל אני אענה שוב פעם בקיצור. בשיקום שלך את לא מעלה רק מסת שומן (כשאת אוכלת מספיק 2500-3500+). במהלך הפרעת האכילה שלך הגוף שלך לוקח אנרגיה לא רק ממסת השומן, אלא גם ממסת השריר מה שמוביל לאיבוד שריר. במהלך השיקום כשאת אוכלת מספיק ונחה, הגוף שלך מקבל אקסטרה קלוריות לא רק לדברים יום יומיים אלא גם בשביל לתקן את הגוף שלך מהנזקים שההרעבה גרמה לו. זו הסיבה למה בשיקום מעלים את מסת השריר שאיבדנו בחזרה מבלי להתאמן אלא רק באמצעות מנוחה ואכילה מספקת. כשאת בוחרת להתאמן במהלך השיקום שלך, את בעצם גורמת לגוף שלך להשאר במצב הרעבה על ידי יצירת גרעון קלורי גדול עוד יותר. הגוף שלך נשאר במצב הרעבה היות ואת לא נותנת לו את המנוחה שהוא צריך על מנת להחלים, אז הגוף שלך לא סומך עלייך ולא מאפשר לעצמו לבזבז אנרגיה על תיקון מסת השריר שאבדה. לאנשים שמתאמנים במהלך השיקום יש נטייה לעלות במשקל מעבר למשקל הטבעי של גופם לעומת אנשים שלא מתאמנים, אצלם הסיכוי נמוך הרבה יותר. כשאדם ללא הפרעת אכילה מתאמן הוא מעלה במסת שריר. כשאדם עם הפרעת אכילה מתאמן הוא מפרק שרירים שכבר מפורקים, מה שלא מאפשר למסת השריר לעלות, להפך. מלבד זאת, מדובר באקט מסוכן מאוד. במקרים רבים שריר הלב נחלש גם הוא במהלך הפרעת האכילה, והתאמנות עלולה לגרום להשלכות קטלניות.
מלבד זאת, ב99.99% מהמקרים התעמלות בזמן הפרעת אכילה/שיקום נובעת מתוך רצונות של הפרעת האכילה, מה שפוגע בתהליך השיקום ועלול להוביל להדרדרות מנטאלית, או להחלפה להפרעת אכילה "קצת יותר מקובלת חברתית": אובססיה להתעמלות ו/או אורתורקסיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
RecoverED.
