אורתורקסיה נרבוזה. האם שמעתם את המושג הזה קודם לכם? הרבה לא. "אורתורקסיה" היא מילה שהיא עדיין לא אבחנה רשמית של סוג הפרעת אכילה, אבל היא משתמשת על מנת לתאר סט ספציפית של התנהגויות שמאפיינות התנהגויות שנובעות מהפרעות אכילה ששונה משאר הפרעות האכילה שאנחנו מכירים, למרות שזה יכול להיות משולב עם הפרעות אכילה אחרות (בדרך כלל אנורקסיה נרבוזה). זאת גם הפרעת אכילה שהופכת לשקופה ואפילו "מקובלת" בקלות, כשאנחנו חיים בחברה שאובססיבית ל"אכילה בריאה" והתעמלות גופנית.

אלו שסובלים מאורתורקסיה סובלים מאובססיה לא בריאה עם אכילה בריאה ואורך חיים בריא, אובססיה כל כך קיצונית שהם הופכים למוגבלים בצורה קיצונית בסוגי המזון שהם צורכים וסובלים ממחשבות טורדניות בלתי פוסקות לכל מה שנוגע בנושא הזה ולעיתים קרובות כל זה מגיע לצד התעמלות כפייתית ומוגזמת. אנשים שסובלים מאורקתורקסיה יכולים להיות אובססיבים עם להרגיש "נקיים" או "טהורים", ולרוב מתמקדים יותר בתחושה הזו מאשר במשקלם גופם כמוטיבציה להתנהגויות שהם נוקטים בהם. אנשים שסובלים מאורקתורקסיה יכולים להרגיש "נעלים" ו"מיוחדים" יותר בשל הבחירות שהם עושים כחלק מאורך החיים שלהם, והאופן שבו הם רואים את עצמם הופך לתלוי לחלוטין באופן שבו הם חיים את החיים שלהם ובמה הם מכניסים לתוך הגוף שלהם, או מה הם עושים עם הגוף שלהם. אנשים שסובלים מאורקתורקסיה יכולים לסבול מדיאטות שהופכות להיות כל כך מוגבלות, גם מבחינת קבוצות מזון וגם מבחינת קלוריות שהמצב עלול להידרדר עד לפגיעה פיזית קיצונית לצד פגיעה נפשית קיצונית. זה גם יכול להיות המקרה לכל מה שנוגע להתעמלות גופנית מוגזמת. כמו הפרעות אכילה אחרות, בסופו של דבר המצב ידרדר עד לכדי בידוד חברתי של הסובל מהמחלה היות והאובססיה הופכת להיות לראש וליבת חייו.

בחברה שחוגגת ירידה במשקל, הגבלת קלוריות, קבוצות מזון ופעילות גופנית, שכיח לגלות שדיי קל שלא לשים לב לכך שאתה סובל מהפרעת אכילה במשקל "נורמלי" (הנה פוסט בנושא), אבל אפילו קל יותר אם יש לך אורתורקסיה. בחברה שכל כך מרוכזת ב"בריאות", אלו שסובלים מאורתורקסיה ככל הנראה אפילו יקבלו ברכות ועידודים על אורך החיים "הבריא" והאובססיה שלהם כלפיו, בזמן שבמציאות הם מונעים על ידי כוח מסוכן ומאמלל שאין לו שום קשר ללהיות בריא והרבה יותר קשור ללהיות חולה מנטאלית. המחלה הנפשית הזאת תגרור את הבן אדם לאדמה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטאלית עם החוקים וההגבלות הקיצוניות שהאדם חיי על פי הם, וגם זה יכול להיות בקלות משהו בלתי נראה ואפילו נערץ אצל האנשים שסובבים סביבו. 

הפרועת אכילה הן שכיחות בצורה מפחידה, וזה עוד לפניי שהפרדנו את הכמות העצומה של האנשים שחיים עם אכילה מופרעת (בעיות עם אוכל, משקל וכו- לא מדובר במחלה נפשית אך כן בבעיה- כתבתי על זה פה-שאלה מס' 44). האובססיה שלנו לאורך חיים "בריא" והחגיגה של מה שנקרא "בחירות בריאות" כבר מזמן לא סובבת סביב בריאות. לחיות אורך חיים בריא זה מדהים (!), אבל אנחנו מפספסים את התמונה הגדולה: כל כך הרבה אנשים חיים באומללות נוראית כשהם מנסים להגיע למטרות שהן לרוב הרבה יותר קשורות לרזון מאשר לבריאות, או שאנחנו מונעים מאשמה ומבושה בשל התנהגות לא "בריאה" מספיק. בניסיון כל כך נואש וקשה להיות בריאים פיזית, אנחנו מקריבים את הבריאות המנטאלית שלנו, שהיא חשובה בידיוק באותה המידה- אם לא יותר. עם האוכל/משקל/התעמלות/אובססית ספורט שלנו, והצירוף של "בריאות" עם מוסר, אין פלא שכל כך הרבה הפרעות אכילה מתפספסות. זו תרבות שמהווה קרקע פורייה להפרעות אכילה שיפרחו בה, ועם האמת הנוראית הזאת אנחנו חייבים להתמודד. ללמוד לזהות אותה ולטפל בה. 

אז מה יכול להזכיר אורתורקסיה? בואו נראה.

 את לא תאכלי מאכלים מסויימים תחת כל הנסיבות שיש, למרות העובדה שפעם אהבת את אותם המאכלים.
2. את שוקלת את משקל האוכל שלך כשאת מכינה את הארוחות שלך.
3. את בוחנת תמיד בעין זהירה את הערכים התזונתיים במאכלים שלך. אם את לא בטוחה, את לא יכולה להתנגד לתחושה שעשית נזק לעצמך, ושעכשיו את בסיכון לנזק בריאותי.
4. את לעולם לא צורכת מאכלים מעובדים ובכלל מאכלים שאינם "טהורים" במילון שלך, כמו כן את לא תצרכי ארוחה שאינה מאוזנת תזונתית מספיק לטעמך ותתייחסי לכל אלו כמסוכנים וכגורמים למחלות, לא משנה באיזו מידה הם נצרכים (לדוגמא סוכר, כל המאכלים המעובדים והארוזים, נתרן, שומנים רווים).
5. את טבעונית או טבעונאית (הבחירות האלו כמובן לא אוטומטית מעניקות אינדיקציה לאורתורקסיה, עם זאת לעיתים קרובות אורך חיים כזה מסתכרן עם שאר תסמיני המחלה).
6. את דבקה לדיאטות שנועדו עבור אנשים עם מחלות על מנת להמנע מ"לקבל" את אותה המחלה (לדוגמא סוכרת). (דיאטות אפשריות הן: דיאטת פלאו,דיאטה דלה בשומן, דיאטה ללא מוצרי חלב, דיאטה דלה בפחמימות, דיאטה דלה בחלבונים וכו).
7. את לא תלכי למסעדות אם את לא יכולה לאשר מרכיבים, קלוריות וערכים תזונתיים של כל המנות בתפריט או אם את לא יכולה למצוא אף מנה ש"טובה" מספיק לדיאטה שאת מנהלת.
8. את נוטה להימנע מארוחות בבתים של אנשים אחרים בגלל שאין לך יכולת למדוד ולזהות את כל המרכיבים, ערכים תזונתיים ואת הערך הקלורי של כל המאכלים המוגשים.
9. אם את אכן אוכלת משהו שאת מחשיבה ל"לא בריא", את חשה חרדה ו"מפצה" על כך דרך כל מיניי התנהגויות שמטרתן "לאזן" את עצמך: צום, צום מיצים, ניקוי הגוף דרך צריכה של מאכל מסויים בלבד, התעמלות מוגזמת (בשביל "להזיע" את הדברים ה"רעילים" שצרכת), צריכה של תוספי תזונה שמטרתם "לנקות" אותך (משלשלים/משתנים וכו) וכו.
10. מצב הרוח שלך תלוי בכמה היית מוצלחת או כושלת בניסיון להגיע לערכים התזונתיים שאת שואפת אליהם וכמה בריא אכלת.

אם את מוצאת את עצמך אומרת "כן" ללפחות 4 מתוך 10 הסעיפים שלמטה, אז יש לך סיבה לדאגה. במידה ומדובר במעל ל5 סעיפים, אני ממליצה לך בשיא הרצינות לקבל ייעוץ ובמידת הצורך עזרה מקצועית. בקישור הזה תוכלו למצוא שאלון מלא ומקיף יותר, כמו כן גם מידע נוסף. 

פוסטים מקושרים:
קצת על אורתורקסיה, אכילה אינטואטיבית וclean eating

 מקור:
EverythingEdRecovery