לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

טרה-ג’’ולי


ג'ולי ברוק,עסקנית בתחום התיאטרןן ( ובכלל) כותבת מהרהורי ליבה על מצב התרבות בארץ. והרהורי ליבה גועשים ונרעשים. כמו שסבתא הייתה אומרת: לפעמים צריך להגיד- כדי שלא יגידו שלא אמרת...

כינוי:  Julie Brook

בת: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2013

איתי, אני ופרס התיאטרון הבא


איתי, 
אני מצטערת, אבל ידעת שזה יגיע בסוף. הרי בכל מערכת יחסים מגיעים לשיחה הזאת.
אי אפשר להתחמק מזה. הרי תמיד נגיע לנקודה הקריטית הזאת. זה תמיד יגיע ל"יחסינו לאן".
אני פונה אליך, כי חייבים להפרד, וזה יכול לבוא רק ממך. כולנו יודעים את זה.
כמה שנים עוד אפשר למשוך את זה?  זאת הרי נראית זוגיות חד צדדית.
הם מזילים עלייך ריר כל השנה, ואתה? פעם בשנה אתה עושה להם טובה ובא לאסוף את הפרס. אתה אמנם מתלבש יפה, אבל כולנו יודעים שבאת לזיין וללכת. אפילו בלי סמס ביום שאחרי. להפך אתה יושב בבית ואנשים מסמסים לך. זה נחמד אבל צפוי ולא מרגש לי את העפעף.
כי האמת שזו תחרות לא הוגנת. אתה מוכשר שבא למות, אתה יפה שבא למות, אנשים שמכירים אותך אומרים שאתה מקסים ואינטילגנטי (שבא למות. ובכלל, לא מומלץ לאנשים אובדניים להסתובב לידך). 
כדי להוסיף על כל הצרות, אתה גם עניו, ונשארת בן אדם מה שנדיר במחוזותינו.
אפילו יש לך אישה שעושה חשק לכל אישה במדינה להיקבר מתחת לשמיכה ולא לקום לעולם ( אני מוכנה להראות כמו מלאני. כולל הנקודת חן והכל)
אתם הבראנג׳לינה של המזרח התיכון. אבל די!
כל שנה אתה מגיע, לפעמים אפילו מתחרה בעצמך, לוקח את הפרס ועוד דופק להם נאום סמי חתרני בפרצוף. והם מתמוגגים שאתה גם מרדן ממש כמו מרלון ברנדו ששלח אינדיאנית במקומו לאוסקר (רעיונות לשנה הבאה איתי?) או כמו ג׳יימס דין רק על אופניים.
והם טופחים אחד לשני על השכם, אתה פשוט כל כך מקסים וכריזמטי. ובעצם, איך אפשר יהיה שלא לתת לך את הפרס גם בשנה הבאה?
זה שאין אף שחקן צעיר שמתחרה ביכולות שלך זאת בעיה של כל עולם התיאטרון בארץ.  אי אפשר כל שנה לחזור על אותו סיפור. מה אתה? מריל סטריפ? (אני בטוחה שתגלם אותה מצויין בסרט על חייה, זה יהיה שוס איתי ( רבותיי שוס זאת מילה שעושה קאמבק וסוגריים בתוך סוגריים זה חוקי)). וגם אם אתה לורנס אוליביה הישראלי - כמו שטוען הנדלזלץ - אז כשאוליביה שיחק את רומיאו - שיחק איתו את אותו תפקיד גם אחד ג'ון גילגוד (ששיחק קודם לכן את... המלט). לא רק זה אלא שאוליביה רתח כשגילגוד קיבל ביקורות יותר טובות.. אבל אולי בעצם זה כישלון  של בתי הספר למשחק, שלא מצליחים להקים דור חדש שייתן לך פייט? (תום אבני בטירונות בלוז זה לא נחשב. אל תיעלב תום).
 חוץ מזה שזה שכשהגעת הפסיקו לספור את הדור המבוגר זאת כבר אפליה על רקע גיל. (למה דורון תבורי לא מקבל פרסים? עודד תאומי? עודד קוטלר? מישהו?)
אתה כבר בן שלושים פלוס. ויש עוד הרבה תפקידים לפנייך ( נגיד לער, בקצב שאתה עושה שייקספיר ועוד ייתנו לך פרס כי הם אוהבים שמתכערים או מזדקנים או משמינים בשביל תפקיד כל האנשים האלה עם הפרסים) אבל יש תפקידים שאתה כבר לא יכול לעשות. נגיד רומיאו. אתה כבר לא בן 15. או 20. או 25. ( סתם, איתי אתה יכול לעשות לי רומיאו כל יום. אני אצא למרפסת, אני אזרוק עלייך פרסים). 
ועכשיו ברצינות. אני מציעה שכמו הבימה. תסרב להתמודד. תכריז על מרד חד צדדי, עד שיהיה מתחרה ראוי ( שלא כמו הבימה. אני מבטיחה לך שלכולם יהיה אכפת) 
לפחות שזה יהיה דו קרב, ולא איתי נגד איתי. כי אותי זה משעמם, והטקס הזה גם ככה משמים ( הוא משודר בערוץ אחד למען השם. ברור להם מראש שאין לזה רייטינג) זה טקס שדורש מייקאובר ותקציב. וקצת כבוד עצמי. עובדה שירון ברובינסקי מנחה אותו כבר תקופה ( וגם הוא חמוד. ירון.ונאה ולא מעניין בעליל. אולי אתה תנחה?) בקיצור איתי, זה טקס של איש אחד.  זה נהיה לא רק צפוי אלא גם מגוחך.
ותעשה טובה: תעביר איזה פסלון או שניים לשחקנים נזקקים.  עודד כבר לא יודע מה לעשות עם עצמו.
נכתב על ידי Julie Brook , 16/7/2013 08:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , תחביבים , אומנויות הבמה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJulie Brook אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Julie Brook ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)