אחרי שהרהרתי בזה הרבה, שלחתי לו הודעה בפייסבוק- והוא התעלם ממנה.

לא אופייני לו כל-כך, אבל אם זה מה שקורה- אז ככה זה. לא ממשיכה לרדוף.

אני עדיין מנסה לשכנע את עצמי שההתעלמות הזאת משקפת את האמת, אבל המוח והלב עדיין לא הגיעו לעמק השווה...

אם יש כאן בנים, אני אשמח אם מי מכם יענה לי על השאלה הבאה:

אם יש מישהו שאני מסתדרת איתו בקטע שאנחנו צוחקים אחד עם השני ועוקצים תוך כדי, וכשאני רואה אותו בבוקר ולא אומרת כלום, הוא אומר לי בוקר טוב באינטונציה של 'נחמד שאת מתייחסת אליי באמת', אבל כשאני נחמדה אליו מראש ומנסה לפתח שיחה- פתאום כבר לא נראה שאני יותר מעניינת אותו מאנשים אחרים- מה זה אומר? כן מעוניין בקשר? לא מעוניין? משחק איתי משחקים? תגלו לי את הסוד...

אני באמת אשמח לתשובה.

כי אם אני מרגישה חדשה, אם אני מתמודדת מחדש, אם אני עצמאית, אם אני חושבת, אם אני מרגישה מחדש, אם אני יודעת, אם אני שומעת, אם אני עושה, אם אני מנסה,

אני מרגישה שעברתי שלב בחיים.

שלב שהיה לי בו יותר מדי קל. שלב שלא הרגשתי כמה קל היה, אבל רק כשעברתי אותו הבנתי שהיה לי את מה להעריך – כי רק כשאתה מאבד, אתה לומד להעריך (אני בטוחה שלרבים וטובים מאיתנו העניין הזה מוכר).

עברתי שלב: מקל- לקל פחות. היום אני לא חושבת שקל לי. היום אני יודעת שיש לי אתגר חדש. היום אני מקווה שאני אצליח לעמוד באתגר הזה.

לעבור שלב בחיים, בעיניי- זה כמו לעבור שלב במשחק מחשב; השלב הבא אמור להיות מאתגר יותר, אבל לא בלתי אפשרי.