פוביה מבנים. זה לשבת ליד בחור ולהרגיש שאת כלואה בתוך עצמך ולא יכולה לעשות כלום. להרגיש שהדופק שלך מתחיל לרוץ פתאום מהר יותר, ומה בסך הכל עשית? ישבת ליד בחור. לא להצליח לדבר אתו בצורה הגיונית או לרעוד מבפנים, גם אם זה ממש לא בקטע רומנטי - סתם כי אתם יושבים לבד. זה להרגיש שאת ממש מתאפקת לא לברוח מהחדר, כי הוא בכל זאת אחלה בן אדם ויש לו תובנות שמעניין אותך לשמוע.

פוביה מבנים. לפעמים בגלל שעברת איזושהי הטרדה ממישהו בעבר, ועכשיו כשזה פתאום לגיטימי להתלונן, את קולטת שיש מצב שזה מה שעברת במשך שנה-שנתיים בחטיבת הביניים (ואולי קצת בתיכון). כי צחקו עלייך וגם קצת על עוד כל מיני דברים שקשורים אלייך, אפילו מול המורה לאנגלית, ועכשיו קשה לך להאמין שיש בחורים נורמליים בעולם - כאלה שבאמת רוצים בחברתך ולא צוחקים עלייך בהקשרים מיניים.

אז כנראה שיש דבר כזה פוביה מבנים.