חִפּוּשׂ זְהוּתִי.

בשעת לילה מאוחרת זו הבנתי משהו מאוד מאוד חשוב.

אהבה זו בחירה בדרך חיים, ושנאה זו בחירה בדרך חיים אחרת.

אפשר לבחור רק אחת מהן בחיים.

אפשר לבחור להיות שונא ולהיות אסיר של השנאה, או לבחור להיות אוהב ולהיות חופשי ואוהב.

אי אפשר לשנוא דברים מסוימים ולאהוב אחרים.

אי אפשר להיות שונא וגם אוהב.

אני בחרתי להיות אוהב.

ואתן.ם?

אני סה״כ מחפש מישהי חדשה.

זה לא שחסר לי משהו בחיים, זה לא שאני נואש או לא יכול יותר עם הבדידות.

יש לי חברות וחברים שאני הייתי מאחל לכולן.ם

אני אחד מהאנשים שהכי אוהבים את החיים שלהם, ושלמים עם עצמם (כמובן לא ברמה כל כך מטורפת ולגמרי, כי אין אנשים כאלה, אבל ברמה גבוהה יותר מהרבה אנשים שהכרתי בחיי)

אני מגובש מאוד בדעתי וברעינותיי.

ובכל זאת, על אף האהבה העצמית שהצלחתי לפתח לעצמי בדרך קשה,

אין לי אהבה רומנטית- זוגית.

מאלה שחולמים עליהם.

מאלה שהופכים כל נשיקה לסיפור מאגדה.

מאלה שהופכים כל רגע בלי לגעגוע קל.

מאלה שרוצים לחבק ולהחזיק ביד, ולצאת לסרט ולמסעדה.

מחפש זהותי.