כל הבטחון שהצלחתי לצבור עד עכשיו פשוט התמוטט.
כל החששות שלי מאומתים עכשיו, כל הפחדים שלי קיבלו "OK" ואימות.
וזה הדבר שהכי פחדתי ממנו.
את מבולבלת, מפחדת, את לא יודעת מה את רוצה..
אפילו הזהרת אותי.. מה אני אמורה להבין מזה?
מצד אחד את אומרת לי שאת אוהבת אותי.. מצד שני כל הפחדים שלי היום הפכו להיות הרבה יותר ממשיים.
לעצור את זה? להמשיך?
אני לא חושבת שיש לי את האומץ לעצור עכשיו, ואין לי את האומץ להמשיך איתך..
אני מפחדת, אני מבולבלת. עצרתי את עצמי מלהרגיש אלייך משהו, בגלל כל הניסיון שלי מהעבר בקשרים.
ודווקא כשהתחלתי לסמוך יותר, להיפתח, לאפשר לעצמי להרגיש .. דווקא עכשיו נתת לי את הסטירה הזאת.
אני מפחדת ממך.
ואני באמת לא יודעת מה לעשות.
הכי גרוע שאני כבר קשורה אלייך.. ואני מפחדת ממה שיהיה בלעדייך. כמה ריקנות תהיה בתוכי.
הכל היה הרבה יותר פשוט אם הייתי יכולה לבטל את כל הרגשות שלי עכשיו ופשוט לעזוב.
וכנראה שלא תהיה לי ברירה.. לעזוב לפני שתעזבי אותי.
Goodbye my lover, goodbye my friend.