מזמן לא כתבתי פה
זה היה חסר
בהתחלה כתבתי במחברת
אחרי זה בטיוטות ובפתקים ואחרי זה קצת הפסקתי
הימים עמוסים בעשייה
רובה חיובית ולא משאירים הרבה כוח פיזי
הלילות עסוקים
במחשבות הרוב שלילי והקולות בראש די חזקים
ובין לבין חסר
בבוקר חסר ובעבודה
חסר ובערב חסר
אני מודה על היש ועל
החדש ועל הישן
ואני כועסת על לכתך
אבל כבר לא כעס כמו פעם ששורף את הבפנים בעוצמות שלא הכרתי
יותר כמו פספוס
החמצה
צביטות בלב הפסקת
פעימות
גל שגואה בתוך הבטן
שמביא איתו געגוע וממלא את העיניים גורם להפסיק הכל כדי להתרכז בנשימות
לפעמים אני כועסת
עליהם כי אם הם לא היו יכולתי גם אני לא להיות
אבל לרוב הוא אלומת
האור שלי בחושך ובעיוורון שמקיף אותי
אני מלמדת אותו כל
מה שרציתי ללמד גם אותך
הוא צמא לזה הוא
מקשיב מהופנט
אני לוקחת אותו לכל
המקומות שרציתי שייקחו אותי שתכננתי לקחת אותך
מקומות הכי פשוטים
והכי יפים
לאקופארק לשחק
כדורגל או להקשיב לצפרדעים מקרקרות
לים לאסוף צדפים או
לראות שקיעה
אני כל הזמן אומרת
לו ללא הפסקה שהוא ילד מקסים והוא יכול לעשות ולהיות כל מה שהוא בוחר השמיים הם
כבר לא הגבול אלא מעבר להם
והוא אכן ילד נדיר
הוא נוגע בתוככי נשמתי
הוא מדליק שם אור קטן
לפחות בחלק שאנשים
קרובים מורשים להתקרב
הוא הופך אותי לבנאדם
יותר טוב
אנחנו נוגעים בהכל
הוא נוגע בשמש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא שמתגעגעת